פניני הדף



  • תפילין שבלו וס"ת שבלה אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה וכו'.
    הט"ז (או"ח סי' קנ"ד ס"ק ז') כתב לחדש, דהא דאמרינן שאסור לעשות קדושה קלה מקדושה חמורה, היינו כשעדיין ראויה היא לקדושה חמורה, אבל אם אינה ראויה אלא רק לקדושה קלה, עדיף טפי שיעשו בה לכל הפחות קדושה קלה, ממה שתהיה פנויה מקדושה ותיגנז ע"ש.
    וכתב הנוב"י (מהדו"ת יו"ד סי' קעד) לתמוה על הט"ז מהגמ' כאן. דהרי כאן מדובר בס"ת ותפילין שבלו, ואינם ראויים עוד לקדושה חמורה, ואעפ"כ אין עושים מהם מזוזה, לפי שאין מורידים מקדושה חמורה לקדושה קלה. ולא אמרינן כסברת הט"ז שכיון דבלא"ה לגניזה עומדים, יהא מותר ליקח מהם פרשה למזוזה, ע"כ.
    אכן באור שמח (פרק ה' מהל' מזוזה הלכה א') כתב די"ל דאף הט"ז לא אמר דבריו אלא בתשמישי קדושה, אבל בקדושה עצמה כס"ת ותפילין, גם הט"ז מודה דאסור ע"כ.

    ובהערות הגרי"ש אלישיב כתב דאמנם מצד עיקר הסברא מוכח לכאו' דלא כסברת הט"ז, דהרי עיקר סברת הט"ז הוא, דבכה"ג כיון דבלא"ה לגניזה הוא עומד, ל"ש בזה ענין הורדה מקדושה כלל, דבמציאות כבר אינו עומד עוד לקדושה חמורה, וא"כ כיון דלגבי גוף הקדושה חזינן דאף בכה"ג אסור, והיינו דעדיין חשיבי בקדושה החמורה, א"כ מהי"ת לומר לגבי גוף הקדושה דלא חשיב הורדה מקדושה. ועיין בחידושי בכור שור מגילה דף כ"ו, שהקשה עוד על דעת הט"ז, מהא דאיתא ביומא דף כג: לגבי בגדי כהן גדול ביוה"כ, דכתיב בהו והניחם שם, וס"ל לרבי דוסא דילפינן מזה דלא ישתמש בהם כה"ג ביוה"כ אחר, אבל לכהן הדיוט כשרים הם, ופריך עליה רבי, דבגדים שנשתמשת בהם לקדושה חמורה [דהיינו לכהן גדול], היאך ישתמש בו לקדושה קלה לכהן הדיוט, והיינו מצד מעלין בקודש ואין מורידין, וע"כ ס"ל לרבי דבגדי הכהן גדול צריכים גניזה, ואסורים אפילו לכהן הדיוט, ולפ"ד הט"ז, הלא כיון דאין ראויין עוד לשימוש לקדושה חמורה, בודאי עדיף לן שישתמש בו לקדושה קלה מיהא, ואין בזה שום איסור, ומאי קשיא ליה לרבי. [וכתב שם דלפ"ד האור שמח הנ"ל ל"ק מידי, דהרי הבגדי כהן גדול הוי גוף הקדושה, דיש בהם קדושה מצד עצמם, ולא מצד מה דמשמשים את הקדושה, וע"כ אסור להשתמש בהם לקדושה קלה, אף אם אין ראויים עוד לקדושה חמורה]. ובפשוטו היה אפשר לומר, דבהא גופא פליג רבי דוסא, וס"ל דשרי לכהן הדיוט, אף על גב דהוי קדושה קלה, ומשום דכיון דבלא"ה לא יהא ראוי לקדושה חמורה, מותר להשתמש לו לקדושה קלה, ובאמת רבי פליג על סברא זו, וס"ל להט"ז דהלכה כרבי דוסא.

    אמנם באמת י"ל עוד, דיש לחלק בזה בין כלי שבלה ואין ראוי עוד לשימושו במציאות, לבין מה שמצד המציאות הוא ראוי, אלא דהתורה אסרה להשתמש בו, דבכלי שבלה, הרי מצד המציאות נתבטלה קדושתו ויעודו, ואין אנו המורידים אותו מקדושתו, דמצד עצמו הוא ירוד ועומד, וע"כ שרי להשתמש בו לקדושה קלה מיהא, אבל במקום שהדבר מצד עצמו ראוי הוא לקדושה החמורה, הרי נמצא שאנו בידים מורידים אותו מקדושתו, וע"כ אסור.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!