פניני הדף



  • ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק- כתב הרמ"א (יו"ד סי' פ"ז סעיף ג') שמותר לאכול בשר עוף עם חלב שקדים, ואין כאן איסור משום מראית עין בבשר בחלב, כיון דבשר עוף בחלב אינו רק דרבנן ליכא משום מראית העין. אולם הש"ך (שם סק"ו) מביא ראיה מכאן דאף במידי דרבנן חיישי' למראית העין, דהא טעמא דאסור בזוג אף על פי שהוא פקוק, משום דמחזי כמאן דאזיל לחינגא, דהיינו למכור, ואיסור מקח וממכר בשבת אינו אלא מדרבנן. וא"כ גם בשר עוף בחלב שקדים אסור משום מראית העין. ע"ש. ובתפארת ישראל דחה דאיסור מקח וממכר בשבת הוא איסור מדברי קבלה, אבל באיסור דרבנן גרידא י"ל דלא גזרו בו משום מראית העין. [וראה מש"כ הגרעק"א בהג' על השו"ע סי' שה, יא]. דף נד: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא- ונמצא שהיה מעשר בכל שנה סכום עצום שהיה זה רק מעשר, וא"כ נמצא שבכל שנה נולדו לו ק'כ אלף בהמות, ולא לחינם אמרו בסוטה מט: משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים ופרש"י התם: רבי אלעזר בן עזריה - עשיר הוא כדאמרי' (שבת דף נד:) תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא. וכן בקידושין דף מט: איתא: על מנת שאני עשיר - אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. וראה במגן אבות לרשב"ץ (אבות פרק ג ) שכתב דלזה הוא מחייב את העשירים ביום הדין, שאין עוסקין בתורה מפני עשרם, כמו שנזכר ביומא [יומא לה ב] פרק אמר להם הממונה, וכן אמרו בפרק הרואה [ברכות נז ב], שהרואה אותו בחלום יצפה לגדולה. ושמעתי מקשים דאמאי הזכירו שהיה מעשר בכל שנה אותו סכום, והלא לפי החשבון צריך להיות שבכל שנה מתרבה עדרו ליותר מהקיים. ואולי יש לומר דסכום זה לאו בדווקא הוא וכמ"ש הרש"ש (מסכת שבת דף קיט :).ד"ה תריסר עליתיה. צ"ל תליסר. וכן הגיה הגרי"פ בברכות (כ') בתד"ה תליסר. אבל מצאנו ג"כ תריסר בכ"מ לגוזמא (לעיל נד ב') תריסר אלפי עגלי כו' וכ"ה בתוס' יומא (סו) ובע"ז (יג) ובבכורות (נג) אכן בביצה הגי' בגמרא תליסר. ובב"מ (מו) ר"פ ה"ל תריסר אלפי זוזי וש"נ בב"ב (קמט) דאיסר גיורא ה"ל תריסר אלפי כו'. וכן נראה דס"ל למהרצ"ח (שבת דף נד:) שכתב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר ר' אבא מעדריה. נ"ב עי' סדר הדורות ערך ראב"ע שהתעורר בזה על הגירסות שונות שיש בתלמודינו. בקצתם הגירסא תריסר. ובקצתם הגירסא תליסר. ועי' רש"י (שבת קי"ט ע"א) ד"ה תליסר עיליתא דדינרא עליות מלאות דינרא זהב לגוזמא בעלמא הוא כגון תליסר גמלי ספק טריפות (חולין צ"ה ב') וכן בשבת שם ר' אבא זבן בתליסר אסתרי מתליסר טבחי ע"ש. עוד בעניין זה נציין שבספר רוח חיים למהר"ח פלאג'י (סי' שה סק"ב), שכתב להקשות היאך לא מיחה ראב"ע בשכנתו, וכתב לתרץ שמזה ראיה למה שכתב הפמ"ג שאין האשה מצווה על שביתת בהמה, דהויא מ"ע שהז"ג, וס"ל לראב"ע ג"כ שאין האשה מצווה, ולכך לא מיחה, ואין זה היפך חכמים, אלא "שלא ברצונם", כי הרואים לא ידעי ממי היתה, כיון שיוצאת משכונתו, והיה לו פרות רבות, וזהו שלא ברצונם אבל לא שנחלקו בעיקר הדין. ע"ש.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!