פניני הדף



  • שהיו בקיאין בישובה של ארץ וכו' וחורי שמריחין את הארץ וכו'.
    ציין הכא הגאון ר"י ענגיל בספרו גליוני הש"ס וז"ל: ע"ע בגמ' (ב"ב ע"ג ב') ואיתלוי בהדן האי טייעא דהוי שקיל עפרא ומורח לי' ואמר הא אורחא לדוכתא פלן והא אורחא לדוכתא פלן כו' ובירושלמי תענית (פרק ב' הלכה א') הוו מריחין בעפרא וידעין מימור מימי שתא וע"ע בכורות (ט' א') שקל מעפריהו שדי עלייהו אקשו כו' וברש"י העיזו כו' כשהריחו ריח ארצם כו'. והיינו ג"כ שהריחו ריח העפר והכירו בריחו שהוא עפר ארצם, ע"כ.
    וכתב רבינו החתם סופר בחת"ס החדש עה"ת (סו"פ וישלח) וז"ל: אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ [ל"ו כ']. אחז"ל [שבת פ"ה ע"א עיין שם], והובא ברש"י, שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, שהיו טועמים העפר ויודעין איזו נטיעה ראויה לו. יש לפרש כי זכו לכוין בהל' כלאים לדברי המקום בחכמתם, ובעת מתן תורה הסכים הש"י על ידו, ואמר למשה כי כוונו אל האמת, ולכך זכו להתיחס בתוה"ק ע"כ.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!