פניני הדף



  • מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח:
    וכתב בס' חשוקי חמד: יעוין במסכת יומא דף סז ע"א דמתחלה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ, הלבין היו שמחים, לא הלבין היו עצבין... חזרו והתקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו.
    ולכאורה צ"ע איך התקינו כן ולא חשו לאיסור מחמר? [שהשעיר נושא בראשו את הלשון זהורית].
    וכתב בשו"ת בית אפרים (או"ח סימן נג) דאפשר דלא גזרו במקום צורך של רבים, כי מעיקר הדין אין איסור מחמר בקדשים. ויעוין בבנין שלמה (ח"א סימן טז) שכתב כיון דעיקר קשירת לשון זהורית בראש השעיר יש לו סמך בדברי קבלה, כדתנן במסכת שבת דף פו ע"א מנין שקושרין לשון של זהורית בראש השעיר המשתלח, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, ומאחר שלפי התקנה הראשונה שקשרו על פתח האולם, היה מגיע צער גדול לישראל, אם לא היה מלבין, לכן היה נראה להתיר איסור מחמר כלאחר יד, משום זה, דלא גרע מהנאמר במסכת כתובות (דף ס ע"א) גונח יונק חלב בשבת, מ"ט יונק מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צער לא גזרו רבנן, וק"ו הוא, ומה בגונח שהמפרק ביסודו הוא איסור תורה שחייבים עליו סקילה, בכל זאת במקום צער לא גזרו, כשהוא כלאחר יד, כל שכן איסור מחמר דאינו אלא לאו, ובמקום צער דכולהו ישראל ודאי יש להתיר כלאחר יד. ועיי"ש בבית אפרים דיתכן שמחמר לא נאסר ביום הכפורים.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!