פניני הדף



  • ולא בעיר של זהב. מאי בעיר של זהב? רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים דדהבא, כדעבד ליה רבי עקיבא לדביתהו- ורבנו ניסים גאון הביא את סיפור המעשה מדברי הגמ' בנדרים נ. דר' עקיבא איקדשא ליה ברתיה דבר כלבא שבוע שמע אבוהא אדרא הנאה מכל נכסיה אזלא ואיתנסיבא ליה
    בסיתוא הוה גנו בי תיבנא הוה מנקיט לה תיבנא מן מזייה אמר לה אי הואי לי רמינא ליך ירושלם דדהבא והזכירו אחר כך שהגיע לעושר גדול כמו שאמרו מן ו' מילי איעתר ר' עקיבא ולאחר שהגיעה ידו שילם לה נדרו ועשה לה ירושלם דדהבא ובגמ' דהדין פירקא דבני מערבא אמרי מעשה ברבי עקיבא שעשה לאשתו עיר של זהב חמתה איתתיה דרבן גמליאל וקניאת בה. [ראתה אותה אשתו של רבי גמליאל וקנא' בה- קרבן העדה,] אתת ואמרה קמי בעלה אמר לה מה הוית עבדא לי כמה דהוות עבדא ליה דהות מזבנא מן קלעיתה דשערה ויהיבא ליה והוא לעי באורייתא. [א"ל רבי גמליאל וכי כן היית עושה את לי כמו שהיא עשתה לו שהיתה מוכרת צעיף שבראשה ונותנת לו כדי שיעסוק הוא בתורה. קרבן העדה. ובפני משה פי' שהיה מוכרת קליעת שערה לפיאה נכרית ונתנה לו .] ובאבות דרבי נתן (פרק ו, ב) איתא: 'אמרו לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למטתו בסולמות של זהב. היתה אשתו יוצאה בקרדוטין ובעיר של זהב. אמרו לו תלמידיו רבי ביישתנו ממה שעשית לה. אמר להם הרבה צער נצטערה עמי בתורה'.

    א"ל רבינא לרב אשי קמרא עילוי המיינא מאי א"ל תרי המייני קאמרת- כתב בהערות הגרי"ש אלישיב : הנה לדעת רש"י והכי קיי"ל בשני חגורות הוי משוי משום דהחגורה הב' לא מהניא מידי ושאני מב' בגדים זעג"ז. וצ"ב דא"כ אמאי קאמר דבקמרא ע"ג המיינא הוי משוי כחגורה ע"ג חגורה, הלא הקמרא שפיר מהני ליה, דהוי תכשיט, משא"כ בתרי המייני, דהחגורה השניה לא מהניא מידי דהבגדים עומדים מכח החגורה הראשונה, ואין לומר דהחגורה הראשונה הויא משוי, ומשום שהבגדים יכולים לעמוד ע"י הקמרא דמלבד דהוי תכשיט ג"כ מחזיק

    הבגדים, ז"א דכיון דהחגורה הראשונה בפועל מחזקת הבגדים קודם הקמרא א"כ היא בודאי ל"ה משוי, וא"כ צ"ב מ"ט חשיב הקמרא משוי וכנ"ל. ומבואר בזה חידוש גדול, דכיון דהקמרא משמשת בתורת בגד דהויא חגורה, ובתורת כן הוי משוי, לא מהני מה דיש בזה ג"כ תורת תכשיט להתיר הטלטול, דבתורת חגורה כבר קיי"ל דאסור [וע"ע להלן משי"ת יותר]. ולפ"ד רש"י בחגורה ע"ג חגורה (וכגון בגארטל ע"ג חגורת החליפה) הוי משוי, אמנם אם יש בגד ועליו חגורה, וע"ז יש עוד בגד ועליו יש ג"כ חגורה, פשוט כמבו' בתוס' דל"ח משוי, דהחגורה מהניא עכ"פ לבגד השני. ואמנם גם בחגורה ע"ג חגורה ממש, בבית לאיש נראה דיש להתיר, כיון דיש פוסקים דבבית בכ"ג שרי וגם בתכשיטין, וי"א דכל הגזירה באשה ולא באיש.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!