חילוק בין מים לפירות



  • ואמר אביי בור ברה"ר עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים וזרק לתוכה חייב, מלאה פירות וזרק לתוכה פטור, מאי טעמא מים לא מבטלי מחיצתא פירות מבטלי מחיצתא'- ובטעם החילוק בין מים לפירות מצינו כמה ביאורים: א. המגיד משנה )פרק יד מהלכות שבת הכ"ג( ביאר דבמים המחיצות ניכרות משא"כ פירות אין המחיצות ניכרות. ועיין בחידושי השפת אמת )שבת דף ק ע"א ד"ה שם בגמרא ר"ש( שכתב דלפי זה אם הבור מלא בכלי זכוכית דהמחיצות ניכרות חייב. ב. התוס' רי"ד )פסקי רי"ד, שבת שם ד"ה אמר אביי( ביאר החילוק שאם מניח על פירות הרי שהחפץ מונח מלמעלה על גבי הפירות, ואילו במניח בתוך המים הדברים משתקעים בקרקעית הגומא. וכעין זה כתב המאירי לחלק בין מים לפירות דהמים לא מבטלים המחיצות משום דבמים רוב הדברים שוקעים במים משא"כ במניח ע"ג פירות. ג. הרמב"ן )בחידושיו שם ד"ה פירות( כתב הטעם משום שבמים המחיצות ניכרות אלא שהוסיף טעם דבור מלא פירות אי אפשר להשתמש שם, ועיין שו"ת חת"ס )או"ח סימן פט( שכתב גם דהבדל בין מים לחפצים הוא דבתוך מים ניתן להשתמש ולכן לא נתבטל השימוש ולא בטלו המחיצות. ד. באור שמח )פי"ד משבת הכ"ג( כתב דעל גבי הפירות דורכים ולכן אתו רבים ומבטלי מחיצות משא"כ מים. לפי דבריו אם הפירות הם עגבניות ענבים ותאנים וכדומה שאין הולכים על גבם, לא הוי רשות הרבים.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!