אלא מעתה חזא אומנתא בשבתא וגמר הכי נמי דמיחייב, פלפול.



  • אלא מעתה חזא אומנתא בשבתא וגמר. הכי נמי דמיחייב וכו'.
    נשאל הגאון בעל חלקת יעקב )יו"ד סי' קז( בצעירים חרדים ההולכים לבית ספר העממי ללמוד חכמת הרפואה וחכמת הניתוח, וכידוע צריכין לילך לשם גם ביום שבת. לראות ולהסתכל לשם הניתוח אי מותר.
    והשיב וזה לשונו: הנה כבר עמד על מדוכה זו בשאילת יעב"ץ, מובא בקצרה בשערי תשובה )או"ח סימן ש"ו( לאסור ללכת למקום הניתוח למלאות ידיו בחכמת הניתוח בשבת, ומקורו משבת )ק"ג, א( גבי המכה בקורנס וכו' מפני שמאמן את ידיו, אלא מעתה חזא אומנתא בשבת וגמר ה"נ דמחייב, דמשמע פטור אבל אסור ככל חיובי שבת הרי דללמוד אומנתא בשבת אף גם בראיה לחודא אסור.
    אבל האחרונים דחו אותו מדברי תרומת הדשן המובא להלכה במג"א )סימן ש"מ ס"ק ח'( וז"ל: ה"ה דמותר לראות אומנות בשבת אף על גב שלמדו, ועי' במחצית השקל שם המקור מגמ' הנ"ל, ואף על גב דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מתלת, הא מבואר להדיא בשבת )ג', א'( כי אצטריך ליה לשמואל פטורי דקעביד מעשה, דלא קא עביד מעשה איכא טובא, וכן נפסק להדיא ג"כ בשו"ע הרב )סימן ש"מ סוס"ק ו'( דמותר לראות אומנות בשבת אף שלומדה, וכן במשנ"ב שם )ס"ק כא(, אכן סיים שם דהיינו דוקא באקראי שנזדמן לו לראות וגם זה יש לו ליזהר שלא ידבר מאומה עם העכו"ם, אבל לילך בכיוון בשבת לבית העכו"ם בשביל זה, משום ממצוא חפצך ודבר דבר, כדלעיל סימן ש"ו עכ"ל המשנ"ב. אכן בנידון דידן דדומה להאי דסימן ש"ו סעיף ו' דללמדו ספר או אומנות שהוא ג"כ בכלל מצוה והוא בכלל חפצי שמים דלית ביה משום ממצוא חפצך, אם כן הכא נמי כיון דהוא ג"כ מצוה שיהיה לו אומנות להתפרנס בכבוד, וגם זה שיהיה רופא ישראל וגם חרדי, שנצמח מזה הרבה פעמים טובות להכלל, ועי' בפיה"מ להרמב"ם )פ"ד דנדרים( גבי מותר לרפאות, דמצוה נכללת בכלל המצוה דוהשבותו לו, אם כן מותר, וכן פסק גם כן בלבושי מרדכי )מה"ג או"ח סימן כ"ט(. יעויי"ש.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!