מיחייב משום עוקר דבר מגידולו, פלפול.



  • מיחייב משום עוקר דבר מגידולו

    כתב בס' חשוקי חמד לדון האם יש קוצר בבעל חי שיניקתו רק מהקרקע.
    והוא דתנן בכלאים ואדני השדה חיה, ר' יוסי אומר מטמאות באהל כאדם, וכתב הרע"ב
    שהיא חיה הגדילה בשדות וכמין חבל גדול יוצא מן הארץ שגדלה בו אותה חיה, ושמה ידוע והוא ידעוני הכתוב בתורה, ומחובר בטבורו באותו חבל היוצא מן הארץ וצורתו צורת אדם בפרצוף וידים ורגלים ואין כל בריה רשאה לקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל הקרב אליו, וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל עד שנפסק וצועק בקול מר, ומת מיד. ואליו רמוז באיוב "כי עם אבני השדה בריתך".
    ויש להסתפק ההורג את 'אדני השדה' משום מה חייב, האם חייב רק משום נטילת נשמה, או שחייב גם משום קוצר.
    כמו כן יש להסתפק האם הקוצר שערו של 'אדני השדה' חייב משום קוצר, לדעת הרמב"ן הסבור שאין קוצר באדם משום שאינו גידולי קרקע, אבל אדני השדה שחיותם מן הקרקע, אולי יש בהם קוצר, ואף על גב דאין כל בריה יכולה לגשת אליו, כשירה בו חץ של הרדמה וקצץ שערו.

    תשובה. איתא בירושלמי וכל שאתה מבדילו מחיותו חייב משום קוצר, ועיין במנחת חינוך דלש"ס דידן נחלקו בזה הרמב"ם והרשב"א.
    דלדעת הרמב"ם אף לש"ס דילן יש בהורג חיה משום קוצר.והרשב"א כתב דהש"ס דילן פליג על הירושלמי.
    וכן בגוזז השערות עיין במנחת חינוך דהוא מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א, דלדעת הרמב"ם הגוזז חיה, חייב שתים, משום גוזז ומשום קוצר, והרמב"ן והרשב"א חולקים וסוברים דבעל חי אינו גידולי קרקע.
    וא"כ יש להסתפק לדעת הרמב"ן והרשב"א, ההורגם או הגוזז שערם האם חייב משום קוצר, דהרי באדני השדה כל ינקותם הוא מהקרקע, והם ראויים לאכילה ואוכלים אותם, כמבואר במדרש תנחומא וצ"ע.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!