פלפול-דליקה



  • כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה וכו'-

    הגאון רא"י ניימרק ז"ל בספרו אשל אברהם - פירות גינוסר )סי' נא( כתב להסתפק מה הדין אם הדליקה נהיתה מצד אי זהירות באופן שע"פ דיני נזקין היה חייב לשלם בעד אשו זה אם היה מזיק לאחרים, א"כ לכאורה גם לענין עבירת הבערה בשבת אינו נקי מזה, כיון דאמרינן אשו משום חציו, ולפי מש"כ התוס' סנהדרין ע"ז ד"ה סוף חמה לבוא כו' דלמ"ד אשו משום חציו גם לענין שחיטה נקרא זה כוחו, וא"כ גם אם אין בזה חיוב מיתה וחטאת ממש, אבל מידי איסור מיתה וחטאת לא נפיק, ולמה לא יתירו לו לכבות למ"ד מלאכה שאצל"ג פטור מה"ת, או לכל הפחות שיציל כל מה שיכול להציל למבוי שאינו מפולש ולחצר שאינה מעורבת כדי שלא יבוא לידי איסור מיתה וחטאת ע"י חציו דאשו.

    ואם גם אין בזה חלול שבת ממש משום דמקלקל הוא, ואפילו למ"ד חוץ מחובל ומבעיר אכתי אין בה משום מלאכת מחשבת כיון דלא נתכוון להדליק, אך בכל זאת מי גרע מהדביק פת בתנור בשוגג ונזכר דג"כ אינו בחיוב חטאת, ובכל זאת דחינן ומתירין לרדות את הפת כדי שלא יבוא לידי איסור חטאת (לעיל דף ד ע"א).

    ואולי יש לחלק ע"פ דברי הגרע"א בתשו' )סי' ח( שכתב לחלק, דשאני מתעסק בכל דבר דאף דפטור מחטאת בכל זאת מיקרי עבירה ואסור, ממתעסק לענין שבת, דכיון שאינה מלאכת מחשבת אינה כלל בגדר מלאכת שבת, וכמו כן יש לומר גם בזה דשוגג ואידכר הוה עבירה ואיסור חטאת, משא"כ מקלקל או מתעסק דלא הוה מלאכת מחשבת ואינו בגדרי מלאכת שבת אינו כלל בגדר איסור חטאת.

    אך אכתי יש להתבונן בזה לענין הצלת כתבי קדש אם הדליקה היתה בפשיעתו, אם כן יש בזה לבד ענין של חילול שבת גם ענין של מחיקת השם או מחיקת כתבי הקדש שהוא בלאו דלא תעשון כן לה' אלהיכם, ולפי דברי הבית מאיר בסנהדרין עשה דאת ה' אלהיך תירא, ואם הוא נעשה ע"י חציו דאשו יש עבירת לאו ועשה, ומן הדין להתיר לו לכבות לר"ש דס"ל מלאכה שאצל"ג פטור, או לכל הפחות להציל למבוי שאינו מפולש כדי שלא יבוא לידי איסור מחיקת השם דמה לי איסור לאו מה לי איסור כרת כנ"ל,

    ולא מצאתי בשום מפרש או פוסק שיעירו בזה, דהיכא דהדליקה בביתו מאי זהירות ישתנה הדין, ומזה ראיה גדולה לשיטת רש"י )יבמות קיט א(, דלא אמרינן מה לי איסור לאו כו' אלא לענין חשש ספק אבל לא לענין דחיה עכ"ד.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!