קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן, שאלה.



  • המקור של הדין הזה הוא מהפסוק "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך" וכך מובא במכילתא וברש"י "לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזהו ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו, מפני ששביתתנו עליך".

    וקשה: לשם מה יש צורך לענין שבת בלאו מיוחד להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, והלא ניתן ללמוד זאת מן הלאו הכללי של "לא תאכילום", ממנו למדים: שהאב מצווה להפריש את בנו מכל איסורי התורה, כמבואר במסכת יבמות ובכלל זה גם איסורי שבת?



  • @ישראל שאלה ממש יפה!
    ננסה לחושב 😊



  • @bbn אילולא גילתה התורה מפורשות לגבי שבת שגדולים מוזהרים על שביתת קטנים לא היינו יכולים ללמוד זאת מאיסורים אחרים, שכן בשבת לא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת, וקטן הואיל ואינו בר דעת - מלאכתו אינה מלאכת מחשבת, ולכן זקוקים אנו ללאו מיוחד לענין שבת להזהיר גדולים על שביתת הקטנים (בשם הגאון בעל אמרי בינה זצ"ל)



  • @bbn
    תשובה שניה.

    אב שהאכיל את בנו חזיר, למשל, אין האב עובר במעשה זה על איסור חזיר, אלא על הלאו הכללי של "לא תאכילום". וכן בשאר כל האיסורים. מה שאין כן, בן שעשה מלאכה בשבת על דעת אביו, האב עובר בזה על איסור שבת, כאילו הוא בעצמו חילל את השבת. יוצא לפי זה, כי גם אדם שאינו מפריש את בנו מאיסור שבת - דינו כעובד עבודה זרה וכמומר ויינו אסור כיין נסך. זאת למדנו מן הלא המיוחד שנאמר לענין שבת.
    (בשם הגאון רבי חיים מוואלוז'ין זצ"ל).


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!