דף קל"ז

[ישראל]

הנושאים:

השאלות:

א. היו לו שני תינוקות למול (3)

ב. באיזה יום מהלידה מלין את הקטן (2)

ג. ציצין המעכבין, והמקרים בתיקון (9)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. היו לו שני תינוקות למול
 
1 .לרב הונא מל לכו''ע אם מל בשבת את של יום ראשון חייב, ואם מל של יום ששי רבי אלעזר מחייב ורבי יהושע פוטר, ולמדו מע''ז דהתם המעשה אסור ולא קיים מצוה.
2 .לרב יהודה לכו''ע אם מל של ע''ש פטור, ופליגי בשל יום א', ורבי יהושע פוטר כיון דטריד במצוה.
3 .לרבי חייא לכו''ע חייב אם כבר מל מע''ש את של שבת, ופליגי בשל יום ראשון דתרוייהו עומדים.
 
ב. באיזה יום מהלידה מלים את הקטן
 
1 .בזמנו בימים ח' עד י''ב, דנולד ביה''ש מלים למחר ולא דוחה מילתו שבת ויו"ט, ושייך כשנולד ביה''ש ואיכא בשבוע שלאחר מכן שבת ושני יו''ט של ר''ה.
2 .היה חולה וחלצתו חמה, נותנין לו ז' ימים להברותו ודווקא מעת לעת.
 
ג. ציצין המעכבין את המילה זהו בשר החופה את רוב העטרה ואם היה כהן אינו אוכל בתרומה, ומייתי דאם התינוק היה בעל בשר מתקנו. והמקרים
 
1 .במתקשה ונראה מהול, א''צ לחזור.
2 .אם נראה ערל חוזר.
3 .בנראה ולא נראה פליגי.
 
ד. הברכות במילה
 
1 .המל מברך על המילה.
2 .האב מברך להכניסו.
3 .העומדים אומרים כשם שנכנס לברית.
4 .המברך אומר אשר קידש ידיד מבטן וכו', וכן במילת גרים ועבדים, ואומר שאלמלא דם ברית לא נתקימו חוקות שמים וארץ.

[ישראל]

חזרה א', דף קל"ו

הנושאים:

השאלות:

א. דיני נפל באדם ובבהמה (4)

ב. המחלוקת בנפל מהגג (2)

ג. הדין במת הולד בתוך שלושים יום ואמו נתקדשה (2)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. מי ששהה באדם שלושים יום ובבהמה שמונה ימים יצא מכלל נפל, והדינים
 
1 .שרי למול בשבת, שהרי אם אינו חי הוי מחתך בבשר בעלמא.
2 .אין מחללין שבת על ספק בן שמונה, איצטריך למכשירין.
3 .המח' בשחיטת בהמה טהורה בן ח', להו''א פליגי אי נחשב חי ודחי דיחלקו לגבי אכילה, ולמסקנא לכו''ע נחשב כמת ופליגי האם דמי לטריפה ושחיטתה מטהרתה או דשאני כיון שלא היה לה שעת הכושר.
4 .בעי אי רבנן פליגי על רשב''ג ושרי בהמה פחות מבן ח' לאכילה, ופשט דפליגי והלכה כוותיה דרשב''ג.
 
ב. המח' בנפל
 
1 .להו''א בפיהק ומת, אבל נפל מהגג לכו''ע דינו כחי.
2 .למסקנא פיהק הוי מת לכו''ע, ופליג בנפל מהגג.
 
ג. מת הולד בתוך שלושים יום ואמו נתקדשה
 
1 .נתקדשה לישראל חולצת.
2 .באשת כהן פליגי אי חולצת.
 
ד. דיני אנדרוגינוס
 
1 .לרבי יהודה דווקא במילה דינו כזכר, שנא' המול כל זכר.
2 .בערכין אינו כאיש, שנא' הזכר ואם נקיבה.
3 .לר''י פסול לקידוש מי חטאת כמו אשה.

[ישראל]

חזרה ב', דף קכ"ט

הנושאים:

השאלות:

א. שינויי הזמנים ביולדת (2)

ב. מאימתי פתיחת הקבר (3)

ג. השמועות בהקזה (7)

ד. המלאכות ליולדת בתוכחת יחזקאל (5)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. שינויי הזמנים ביולדת
 
1 .חילול שבת, כאשר הרחם פתוח תמיד מחללין, ואחרי שנסתם מחללין אם אמרה וי''א דשרי אף בסתמא.
2 .לנהרדעי כל שלשה ימים מחללין תמיד, כל שבעה אם אומרת, ובתוך שלושים יום שרי רק ע''י גוי.
 
ב. מאימתי פתיחת הקבר
 
1 .כשיושבת על המשבר.
2 .דם שותת.
3 .חברותיה נושאות, ועד ג' ז' או ל' יום.
 
ג. השמועות בהקזה
 
1 .שרי לעשות מדורה אף בשבת אם נצטנן, ואין בכך בל תשחית משום דגופו עדיף.
2 .עבור מזון לסעודה שלאחר הקזה ימכור אפילו מנעלים ברגליו, ויש לאכול בשר או יין או להתחמם בשמש, ושרי אפילו הערמה, והמיקל ומזלזל בסעודה זו מקילין מזונותיו מן השמים.
3 .יש להזהר מרוח שמא עומד על רביעית דם ויתמעט דמו, יטעום ואח''כ יצא דאל''כ מסוכן אם פוגש במת או רוצח או חזיר, וישהה ואח''כ יקום דאל''כ קרוב למיתה יותר מחיים.
4 .זמן ההקזה כל ל' יום, ובגיל ארבעים ימעט, ובגיל ששים ימעט שוב.
5 .אין להקיז בשני וחמישי, ויום רביעי שהוא ד' או י''ד או כ''ד בחודש, או שאין ד' ימים אחריו.
6 .ר''ח ושני חולשא, ושלישי סכנתא, וכל ערב יו''ט אסור משום סכנת הרוח ששמה טבוח שיצאה בערב עצרת.
7 .אין לאכול לפני ההקזה, ויש לשתות לאלתר ולאכול תוך חצי מיל.
 
ד. מלאכות יולדת שנאמרו בתוכחת יחזקאל
 
1 .מיילדין.
2 .חותכין הטבור כר' יוסי, ולרבנן שרי רק בשני תינוקות.
3 .רוחצין בחמין את הולד.
4 .מולחין.
5 .מלפפין, ואמרינן דכולהו דוחים שבת.

[ישראל]

חזרה ג', דף צ"ט

הנושאים:

השאלות:

א. מידות העגלות ומ"ט (3)

ב. האיבעיות בזורק (2)

ג. האיבעיות בעשיית מחיצות (6)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. מידות העגלות ומ''ט
 
1 .אורך העגלה היה חמש אמות, ולא ד' ופלגא כדי שלא ידחקו.
2 .רוחב ב' ומחצה ולא א' ומחצה, כדי שלא ידדו.
3 .דרך רה''ר ט''ז אמה, ולא סגי בט''ו משום דאיכא בן לוי שעומד לסדר.
 
ב. חולית הבור שגבהן עשרה ורחבן ארבעה דינם כרה''י, וקמ''ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה. והאיבעיות בזורק
 
1 .זרק על גבי עמוד גבוה י' ורחב ד', דבא ממקום פטור ומאידך נח באיסור, ומייתי דחייב ממתני' דסלע, ודחי דלמא איירי במחט ובמורשא או בחריץ.
2 .כותל שאינו רחב ד' שמקיף לכרמלית ועשאה רה''י הזורק ע''ג חייב, דמכיון שעושה אחרים לרה''י כ''ש שהוא עצמו נחשב לרה''י.
 
ג. האיבעיות בעשיית מחיצות
 
1 .רבי יוחנן בעי בבור ט' ועקר חוליא, אי הוו ביחד עקירת חפץ ועשית מחיצה.
2 .את''ל דבעי מחיצה מעיקרא, בור עשרה והניח חוליא ומיעטה מהו.
3 .זרק דף על גבי יתידות וחפץ עליו, האם נעשה רה''י מיד ופטור או מדליא פורתא וחייב.
4 .הנחת אגוז בכלי שע''ג מים האם נחשב למונח.
5 .שמן ע''ג יין לר''י בן נורי הויא הנחה ולחכמים לא.
6 .בור שרחבו שמונה טפחים וחילקו במחצלת, אביי בעי, ולרבי יוחנן דבעי בחוליא פשיטא דמחצלת לא מתבטלת בבור.

[ישראל]

חזרה ד', דף ח'

הנושאים:

השאלות:

א. דין הזורק כוורת לרה"ר (4)

ב. המח' בתשמיש ע"י הדחק, והראיות (2)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. הדין בזרק כוורת לרה''ר
 
1 .בגבוהה עשרה טפחים ורחבה ששה הוי רשות בפ''ע ופטור.
2 . אם רחבה פחות מששה, לאביי חייב ולרבא פטור כיון דהקרומיות יוצאות למעלה.
3 .כפאה על פיה, אם גבוהה עד שבעה ומשהו חייב. 4
.בגבוהה יותר משבעה, לאביי פטור דהוי לבוד, ורב אשי מחייב משום דמחיצות עשויות לתוכן.
 
ב. עמוד ברה''ר שגובהו ט' טפחים דינו כרה''ר מכיון שמשתמשים בו לכתף, ופליגי בגומא תשעה האם תשמיש ע''י הדחק שמיה תשמיש. ומייתי
 
1 .היה ברה''ר והניח עירובו בבור פחות מי' הוי עירוב ש''מ דחשיב תשמיש, ותירץ דעירובו נמצא בכרמלית, והשובת נמצא בכרמלית שנקראת רה''ר משום שאינה רה''י, או ששובת ברה''ר והעירוב תופס כרבי דלא גזרו שבות בין השמשות.
2 .המשנה כפלה את הדין של רקק להשמיענו שנוהג בחורף ובקיץ, ותני הילוך תרי זימני למימר דדווקא הילוך ע''י הדחק חשיב הילוך אבל תשמיש ע''י הדחק לא חשיב תשמיש.