דף ג'

[ישראל]

הנושאים:

מקצת למעלה.

אמה לחומרא.

השאלות

א. מקצת למעלה מעשרים בסוכה ובמבוי (4)

ב. מדידת אמה וחילוקי הדינים (5)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. מקצת בתוך עשרים ומקצת למעלה מעשרים בסוכה ובמבוי
 
1 .לל"ק דרבה במבוי כשר ובסוכה פסולה, להו"א בסוכה אמרינן קלוש ובמבוי נעשו כשפודין של מתכת, ולמסקנא מבוי דרבים מדכרי אהדדי משא"כ סוכה דיחיד, או דמבוי דרבנן משא"כ סוכה דאורייתא.
2 .לל"ב דרבה במבוי פסול ובסוכה כשירה, והטעם דיחיד רמי אנפשיה משא"כ רבים הוי כקדירה דבי שותפי, או דמבוי שהוא מדרבנן צריך חיזוק משא"כ סוכה.
3 .לרבה בר רב עולא במבוי וסוכה פסול.
4 .לרבא בתרוייהו כשר דחלל סוכה ומבוי תנן, ומייתי ראיה מפתח ההיכל ומלמטה מעשרה.
 
ב. במדידת אמה יש ללכת לחומרא, והשינוי לפי אביי בין חמשה לששה טפחים, ולרבא בין שוחקות לעציבות באמה בת ששה. והדינים
 
1 .במבוי בעינן אמה קטנה לגבהו דעשרים אמה ולפירצה דבעשר אמות. ומשך מבוי בעינן ארבע אמות גדולות, וקאמר רוב אמות של מבוי או כמ"ד משך מבוי בארבעה טפחים.
2 .בסוכה בעינן אמות קטנות לגובה עשרים אמה ולדופן עקומה דבארבע אמות, ולענין משך סוכה בארבע אמות גדולות או כמ"ד שבעה טפחים.
3 .אמה כלאים באמה גדולה לענין קרחת הכרם כשחרב מאמצעיתו דלב"ש כ"ד ולב"ה ט"ז אמה, ולמחול הכרם בינו לגדר דלב"ש ט"ז ולב"ה י"ב אמה וכרם הנטוע רצופין בארבע אמות דלר"ש אינו כרם זהו באמות קטנות או כרבנן דהוי כרם.
4 .במזבח היו היסוד הסובב הקרנות ומזבח הזהב באמות קטנות, ומייתי דרשב"ג קאמר דכל אמות שאמרו חכמים בכלאים באמה בת ששה. ואמרינן דאביי קאמר כרשב"ג ודלא כת"ק, ולרבא רשב"ג מפרש את דברי ת"ק ואתי למעוטי אמות המזבח.
5 .במקדש אמת בנין היתה בת ששה, ואמת כלים אליבא דר"י היתה בת חמשה טפחים.

[ישראל]

חזרה א', דף ב'

הנושאים:

תקנתא במבוי.
גבוה מעשרים.
פתח המשכן.

השאלות:

א. דיני מבוי וסוכה ומ"ט תני תקנתא (2)

ב. המח' במבוי למעלה מעשרים אמה, ומנין (3)

ג. הקושיות על הא דילפינן מפתח המשכן (4)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. פתח מבוי צריך שיהיה למטה מעשרים אמה ופחות מרוחב עשר אמות, והמשנה כאן מביאה תקנה שימעט משא"כ בסוכה דתני פסולה. ומפרשינן מאי שנא
 
1 .סוכה דאורייתא ומבוי דרבנן.
2 .סוכה נפישין מיליה משא"כ מבוי.
 
ב. מבוי גבוה מעשרים אמה, לחכמים פסול ולרבי יהודה כשר, ומנין
 
1 .לרב חכמים למדו מפתח ההיכל שהיה עשרים אמה ור"י מפתח האולם שהיה ארבעים אמה, ותרוייהו למדו מהפסוק ושחטו פתח אהל מועד דמשמע שזה נקרא פתח, לר"י קדושת ההיכל והאולם אחת ולרבנן זו קדושה נפרדת.
2 . ר"י יליף מהפסוק אל פתח אולם הבית, ולרבנן הפתח קאי על ההיכל שפתוח לאולם. ואף שפסוק זה נאמר במשכן, אשכחן שהמשכן נקרא מקדש שנאמר עליו ועשו לי מקדש.
3 .מקשינן דנילף מפתח חצר המשכן שהיה בגובה חמש עשרה וברוחב עשרים, ותירץ דלא נקרא פתח סתמא, או שלא ניתנה מדה לרוחב.
4 .הגמ' מביאה ברייתא בדעת רבי יהודה עד ארבעים וחמישים אמה ולבר קפרא אפילו עד מאה, ואמרינן דבשלמא בר קפרא גוזמא, אבל מת"ק שמעינן דרבי יהודה יליף מפתחי
מלכים ורבנן מפתח ההיכל.
5 .עשרים אמה זהו משום היכר וכמו בסוכה, והא דמייתי פתח היכל זהו לסימנא בעלמא, וצריכא לאיפלוגי בסוכה שעשויה לישיבה ובמבוי שעשוי להילוך.
 
ג. הקושיות על הא דילפינן מפתח המשכן
 
1 .אי ר"י יליף מפתח האולם א"כ עליו להכשיר אף ברחב עשרים אמה כמו האולם, ותירץ דפליג ברוחבה וה"ה לגבהה וזה נתפרש בברייתא.
2 .רבנן לא בעו דלתות כמו שהיו בהיכל, כיון שנעשו רק לצניעות.
3 .לרב לא מהני צורת הפתח, שהרי היתה בהיכל צורת הפתח, ורב גורס במשנה שמבוי הרחב מעשר יש למעטו אף שיש לו צורת הפתח.
4 .באולם וכן בהיכל היתה אמלתרא ורב מכשיר באמלתרא וזהו קיני או אף פסקי דארזא אף ביותר מעשרים אמה, ורב תירץ דאיכא בהא מחלוקת תנאים, ובלא דברי רב לא קשיא דדלמא נקט היכל לסימנא בעלמא.

[ישראל]

חזרה ב', שבת דף קנ"א

הנושאים:

השאלות:

א. כללא דכל שאני זכאי באמירתו, אהיכא קאי (4)

ב. צרכי מת בשבת (8)

ג. מעלת מעשי האדם (4)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. כללא דאבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני בחשיכתו אהיכא קאי
 
1 .על הרישא דאין מחשיכין לשכור פועלים, קשיא דהו''ל למימר כל שאיני זכאי.
2 .אסיפא אבל מחשיך לשמור, קשיא דהו''ל למימר כל שאיני זכאי בחשיכתו.
3 .למסקנא קאי אהא דשרי לומר לחבירו שמור פירותי שבתחומך ואשמור פירותיך שבתחומי.
4 .זה הכלל, לאתויי דשרי לקרוא לבהמה שתבא.
 
ב. צרכי מת בשבת
 
1 .מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ומת, ומותר לומר מהיכן להביא, ופליגי אם מותר להזכיר סכום מקח.
2 .נכרי שהביא חלילין, בשבת יש להמתין בכדי שיבאו ממקום קרוב, לרב מקום קרוב ממש ולשמואל מספק חיישינן שמא באו ממקום קרוב.
3 .חפרו קבר לישראל לא יקבר עולמית, אא''כ מוכח שנעשה עבור גוי.
4 .עושין כל צרכי המת, דשרי להניח על כריסו כלי מיקר.
5 .מותר לסוך מת ולא מיחלף בקרקע, ובלבד שלא יזיז בו אבר.
6 .שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול.
7 .קושרין את הלחי רק בכדי שלא יוסיף, וכן בקורה שנשברה.
8 .עיצום עיני המת אסור, ובגוסס ה''ז שופך דמים, וניתן לעשות שיתעצמו מאליהן.
 
ג. מעלת מעשי האדם
 
1 .על תינוק חי מחללין את השבת ולא על דוד המלך לאחר שמת, שכאשר אדם מת נעשה חפשי מן המצוות שנאמר במתים חפשי.
2 .תינוק חי א''צ שמירה מעכברים אבל עוג מלך הבשן מת צריך שמירה, דיש אימה מאדם ובתנאי שאינו דומה כבהמה.
3 .ע ש ה כל זמן שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, וזהו לפני הזקנה או ימות המשיח.
4 .על האדם לבקש רחמים שינצל מעניות כיון שגלגל חוזר בעולם, ומי שמרחם על הבריות ירחמו עליו מן השמים, ות''ח אינו בא לידי לחזר על הפתחים.

[ישראל]

חזרה ג', דף קכ"א

הנושאים:

השאלות:

א. דין הבא לכבות (2)

ב. כפיית קערה, והמקרה בצואה (2)

ג. הריגת מזיקין (5)

להצגת התשובות לחצו כאן

א. דין הבא לכבות
 
1 .אסור לומר לנכרי לכבות, אבל שרי לומר לו כל המכבה אינו מפסיד כיון שעושה על דעת עצמו.
2 .אסור לתת לקטן לכבות כיון ששביתתו עליהן, להו''א ש''מ דקטן האוכל נבילות ב''ד מצווין להפרישו, ולמסקנא איירי בעושה לדעת אביו.
 
ב. כופין קערה ע''ג נר שלא תאחז בקורה, ועל עקרב שלא תישך, ועל צואה של קטן. והמקרה בצואה
 
1 .להו''א מפני הקטן, ודחי דמוכנת לכלבים וכן א''צ מוכן מאתמול.
2 .למסקנא על צואת תרנגולין מפני קטן, ואיירי באשפה שבחצר, דאל''כ שרי לפנותה דהוי בגרף של רעי.
 
ג. הריגת מזיקין
 
1 .כופין קערה על עקרב שלא תישך, ור''י בן זכאי אמר חוששני מחטאת.
2 .כל המזיקין נהרגין אם רצו אחריו, וחמשת המזיקין נהרגין אף בלא רצין.
3 .פליגי אי שרי להרוג נחשים ועקרבים, או דאסור שהרי לא הורג את כולם.
4 .נזדמנו לו ונישופין בו, הרגן בידוע שנזדמנו להרגן, ואם לא הרגן בידוע שנזדמנו להרגו ונעשה לו נס.
5 .לפי תומו שרי לדרוס על נחש ועקרב, וכן רוק.

[ישראל]

חזרה ד', דף ל"א

הנושאים:

השאלות:

א. המעשים בהלל (4)

ב. יראת שמים (6)

ג. כמי סובר ר' יוסי בכיבוי פתילה שעושה פחם (2)

התשובות

א. המעשים בהלל
 
1 .ב' בנ''א המרו אם יכעיסוהו, וניסה להכעיסו ע''י ששאלו שאלות שטות בע''ש בזמן שרחץ, ולא הצליח להכעיסו.
2 .גר שלא האמין בתושבע''פ, ולימדו א' ב' והראהו שסומך עליו.
3 .גר ביקש שילמדו את כל התורה על רגל אחת, וא''ל דעלך סני ואידך פירושא זיל גמור.
4 .גר שרצה להיות כה''ג, ואמר שקודם ילמד טכסיסי מלכות, ובזכות ענוותנותו נתקרבו תחת כנפי השכינה.
 
ב. יראת שמים
 
1 .לעת''ל ישאלו את האדם: נשאת באמונה, קבעת עתים לתורה, פו''ר, ישועה, חכמה, ודבר מתוך דבר, ואפילו הכי רק יר''ש היא אוצרו.
2 .משל לכור תבואה שיש לערבו בקב חומטין.
3 .תורה בלי יר''ש, כמפתחות פנימיות בלבד, או כעושה שער בלי שיש לו חצר.
4 .האלוקים עשה את עולמו כדי שיראו מלפניו.
5 .פליגי אי עדיף לקום מפני מי שדחיל חטאין או גברא רבה.
6 .אין לה' בעולם אלא אוצר של יר''ש בלבד שנאמר מה ה' שואל כי אם ליראה, והן יראת ה' היא חכמה והן זה אחת ביוונית.
 
ג. פתילה שעושה פחם ר' יוסי מחייב
 
1 .כר''י, וס''ל סותר חייב ע''מ לבנות במקומו והמשכן נחשב במקומו כיון שהיה ע''פ ה'.
2 .קסבר כר''ש, ומתקן בפתילה שצריך להבהב.