פניני הדף 1



  • שן תותבת שן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרין א''ר זירא לא שנו אלא של זהב אבל בשל כסף דברי הכל מותר- רבי יוחנן נפיק בהו לבי מדרשא, וחלוקין עליו חבריו. רבי ינאי נפיק בהו לכרמלית, וחלוקין עליו כל דורו.
    ופרש"י: ר' יוחנן נפיק ביה לבי מדרשא - במוך שבאזנו, שהיה זקן והיתה לו צואת האוזן מרובה. וחלוקין עליו חבריו - מפני שלא היה קשור באזנו והוא יוצא בו לרשות הרבים.

    הנה בעת שלמדתי גמ' זו נתקשתי דאמאי אצל ר' יוחנן חלקו עליו רק חביריו, ואילו אצל רבי ינאי חלקו עליו כל דורו ולא רק חבריו, אף שלכאו' רבי ינאי יצא בכרמלית שהיא יותר קילא מרה"ר.
    וראיתי מציינים שהקשה זאת הריטב"א שם שכתב: רבי יוחנן נפיק בהו לבי מדרשא. יש שפירשו דהוה נפיק במוך שבאזנו וסנדלו לבי מדרשא אפי' כשאינם קשורים ודרך רשות הרבים, וכן נראה מפרש"י ז"ל, ואותבו עלה מדרמי בר יחזקאל דתנא [והוא שקשור] ואיך יצא אף על פי שאינו קשור, ופריק דהתם בלא מיהדק ודרבי יוחנן במיהדק וכו',
    וא"ת ולמה לא נחלקו על רבי יוחנן אלא חבריו ואילו על ר' ינאי דלא נפיק אלא לכרמלית נחלקו כל בני דורו,
    י"ל דר' ינאי הוה נפיק אף על גב דלא מיהדק דקסבר דדוקא לרשות הרבים אסרו חכמים ונחלקו עליו כל בני דורו דקסברי דלענין זה כרמלית כרשות הרבים וחדא גזירה היא והילכתא כוותיהו, ובדמיהדק מסתברא דהילכתא כרבי יוחנן שאפי' לרשות הרבים מותר. ע"כ. ומבואר שהיישוב הוא שרבי יוחנן היה יוצא עכ"פ במוך מהודק אלא שלא היה קשור, ולכן נח' עליו רק חביריו, אך רבי ינאי היה יוצא במוך שאף אינו מהודק וא"כ חמיר טפי. ולכאו' יסוד זה מבואר נמי בדבריו הקצרים של הראבי"ה (מסכת שבת סימן רטז) שנראה שרמז נמי לזה שכתב: 'ואמרינן רבי ינאי נפק בהו לכרמלית, פירוש בשאינו קשור, וחלוקים עליו כל דורו'. והיינו כנ"ל. וע"ע בתורי"ד.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!