פניני הדף



  • כל מנינא בשמא דאימא וכו'.
    בהגהות המהרש"ל כאן כתב וז"ל נ"ב: דוקא נקט פלוני בן פלונית, שבני אדם מכירין האשה שהיא אם הולד יותר מאביו. כך שמעתי. ע"כ.
    ובשו"ת תורה לשמה (סימן שצ"ט) כתב טעם לזה משום דעל הרוב ימצא על האיש קטרוגים יותר מן האשה, דהרי האשה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, ופטורה ממצות ת"ת, והאיש לא פלט מעון ביטול תורה כמ"ש חז"ל פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, ועוד דהאשה מוצלת מעון הקרי, על כן קטרוגים על האשה על הרוב הם מועטים משל האיש, ולכך יזכירו היכא דבעי רחמים שם האם.
    ובמקור חסד על ספר חסידים (סימן רמ"ב) כתב טעם אחר, דאיתא ברמב"ן ר"פ תזריע שהאם נותנת החומר והאב הצורה, לכן כשמתפללין על בריאות הגוף, דהיינו החומר, מזכירין שם האם, וכשמתפללין על נשמת הנפטר, דהיינו הצורה, מזכירין שם האב.

    ועי' שו"ת זקן אהרן ח"א סימן י"א, שו"ת אפרקסתא דעניא סימן כ"ב, ושו"ת שם משמעון סימן כ"ב פ"ב) ולא עם הארץ חסיד פירוש שאסור לעם הארץ להתנהג בחסידות שיעשה חומרות וגדרים כמנהג החסידים ,כי לפעמים יעשה חומרא בדבר שהוא אדרבה עבריין ,כי ימצא חסיד שירצה לגדור עצמו לקיים מצות עונה בימים המקודשים ותהיה בעיניו מצוה גדולה לשמש מטתו בליל כיפור ,כמו ששמענו שהיה מעשה כן וכדומה ,לזה ציוו חז"ל שאין לעם הארץ להתנהג במדת חסידות, והוא מאמר ה 'כאן אם בחקתי תלכו שהוא עסק התורה , אז ואת מצותי תשמרו פירוש תעשו לכם משמרת כדי לקיימם גדרים ושמירות ולא זולת זה.

    ועיין בבן יהוידע (שבת שם) מביא עוד מעשה בע"ה גמור שהיה מתחסד לפי דעתו, והיה דר בבית אחד כנגד ביתו של חכם אחד, שהיה מפריד רה"ר בין בית החכם לבית הע"ה. ויהי ביום השבת ראה ע"ה עשן שיוצא מבית התבשיל אשר בבית החכם, והלך לשם כדי להוכיחם ולהפרישם מאיסורא, כי הוא חשב שהם הדליקו אש מחמת הקור, אך מפני שהיה יום קר וגשום הוא לבש מעיל שהיה בו שעטנז, ולקח עמו מטריה, והגיע לבית החכם והוכיח אותם על כך שהם מבערים אש ביום השבת. החכם ביאר לו שהם לא עשו איסור כלשהו, מפני שהיה בביתם יולדת מסוכנת, שהרופאים אמרו שהיא חייבת לחמם את עצמה, וכן חייבים לבשל עבורה סממנים לצורך פיקוח נפש, וחוץ מזה הם הדליקו את האש על ידי גוי, ומאידך הע"ה עבר על שבעה איסורים דאורייתא כדי להוכיחם על כך. והחכם מנה לו את כל האיסורים [הוצאה מרה"י לרה"ר, ומרה"ר לרה"י, ולבישת שעטנז, ועוד איסורים כמבואר שם], והע"ה אמר שמעולם לא שמע על איסורים אלו, יעו"ש.

    האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר על בל תשחית.
    בענין זה יש לציין למש"כ הבא"ח בשו"ת תורה לשמה (סימן עו) בבני אדם שדרכם להדליק בליל שבת שבעה נרות ומניחים בהם שמן שיעור רב שיהיו דולקים עד יום שבת בערב וכן עושין ביום טוב ג"כ אם יש לזה סמך או רמז בדברי חכמים.
    תשובה לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים בהם שמן הרבה שיעור שידליק כל יום שבת כולו עד הערב לא מצאתי לזה סמך ולא רמז בספרי הקודש ואני אומר לא יפה דבר זה וצריך לבטלו יען כי עוברים על בל תשחית בזה דשרגא בטהרא מאי אהני כי אין מקום להדלקת נר ביום אלא רק בבית הכנסת דהוי משום כבוד בית הכנסת ולאו משום דצריכי לאורה וכן מה שמדליקים למנוחת הנפטרים תנצב"ה אבל הדלקת נר בביתו של אדם אפילו בשבת היא משום הנאת אורה וביום דליכא הנאה כלל למה ידליקו ואיתא בשבת דף ס"ז האי מאי דמכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר על בל תשחית ומזה הגמרא הוריתי לאותם שדרכם להניח בנר ב' פתילות בכל לילה בחול כדי להרבות האורה בבית ודרכם להניח הנר דולק גם בזמן שהן ישנים עד הבוקר מפני שצריכים לאורו כאשר קמים בלילה מן המטה לאיזה צורך וקשה להם לקום בחושך והוריתי שצריכים להסיר הפתילה בעת שהם ישנים וישאר רק פתילה אחת דולקת כי בעת השינה אינם צריכים לרבוי אורה ואם יהיו ב' פתילות יחד דולק השמן לאיבוד ויש בזה משום בל תשחית וכמ"ש בהא דמכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!