פניני הדף



  • איתמר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד וכו' ר"י אמר חייב שתים ור"ל אמר אינו חייב אלא אחת וכו'.
    כתב בס' אפיקי ים (חלק ב סימן ו :)ויש להבין, מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי, ר"י ור"ל במאי פליגי, וביותר הלא יש להבין טעמי' דר"י דמחייב שתים, כיון דאכל בהעלם אחת, מאי מהני מאי דנודע לו בזה אחר זה לחייבי' תרתי.
    והנלע"ד בזה להסביר מחלוקת דר"י ור"ל, עפ"י מאי דחקרנו בסי' הקודם בטעמא, דאוכל שני זיתי חלב שאינו חייב אלא אחת, אם הוא מטעם דכיון דהעלמה אחת היא, אין כאן מעיקרו רק חיוב חטאת אחד, דהרי חיובא אשגגה היא, ואין כאן רק שגגה אחת, וממילא אין כאן רק חיוב חטאת אחת, וכלשון הש"ס בכריתות דף י"ב ע"ב. העלמות מחלקות הכא העלמה אחת היא, או די"ל, דבאמת כיון דעביד תרתי, דהרי אכל שני שיעורי אכילה בזה אחר זה, או קצר וקצר בזה אחר זה מחויב הוא שתי חטאות מעיקר הדין, וכמו דאמרינן אליבי' דר"א, דמחייב תרתי בקצר וקצר, משום דעבד תרתי (בכריתות דף ט"ו ע"א) ורק דגזירת הכתוב הוא, לרבנן דפליגי על ר"א, שיפטר בקרבן הבא על הראשון גם על השני, ודוגמת יולדת דמביאה קרבן אחד על לידות הרבה, דאטו נאמר בה, דמעיקר הדין אין כאן רק חיוב קרבן אחד, והלא לידות הרבה הן, וע"כ דרק גזירת הכתוב הוא, דמיפטרא בקרבן אחד על כולן, וה"נ בזה הוא רק דין בקרבן, אבל לא בעצם החיוב, אבל בנודע בינתיים בין אכילה לאכילה, כיון דכבר נתחייב בקרבן על כזית ראשון, שוב לא שייך לומר, דיפטר בקרבן זה על מה שיאכל אח"כ, ודוגמת יולדת שיצתה מלידה ראשונה לשעה הראוי' להביא קרבן, דשוב מביאה קרבן על לידה שני' לחוד, ואף שאין ענין יולדת ראי' גמורה לכאן, אבל דוגמא וזכר לדבר הוא, ועי' מה שהארכנו בזה, מענין לענין באותו ענין.

    עפי"ז אולי י"ל בעיקר סברת ר"י ור"ל, דפליגי בנודע על הראשון וחזר ונודע לו על השני, דר"י ס"ל דמעיקר הדין באוכל שתי זיתי חלב, מחויב שתי חטאות על שתי אכילות, ורק דגזירת הכתוב דכל זמן שלא נתחייב עוד בקרבן על הראשון, ואכל שוב השני, דמיפטר בקרבן אחד, ולהכי ס"ל דאף דאכלן זה אחר זה בלא ידיעה בינתיים, מ"מ כיון דעכ"פ נתחייב בקרבן על הראשון, טרם שנתחייב על השני, דהרי הידיעה גורמת לחיוב הקרבן, אף דאכל השני קודם שנודע לו על הראשון, מ"מ כיון דנתחייב בקרבן על הראשון לפני השני, שוב לא שייך בזה דיפטר מחיובו אשני בשנודע לו אח"כ, ע"י הקרבן שכבר נתחייב על הראשון, דרק בשנודע לו על שניהן בבת אחת, ונתחייב עתה על שניהן כאחת, בזה גזה"כ הוא דמיפטר בקרבן אחד על חבירו, אף דמעיקר יש כאן חיוב שתי חטאות, אבל לא בכה"ג שכבר נתחייב מקודם, בזה לא יפטר על השני, בקרבן שכבר מחויב ועומד, וזהו עיקר סברתו וטעמי' של ר"י, וע"כ דריש לה מקרא דוהביא על חטאתו אשר חטא, וכפרש"י ז"ל דמשמע על כל חטאת וחטאת יביא, והיינו דבאמת יש כאן שתי חטאות שחטא, וגילתה לנו תורה, דבכה"ג באמת יביא על כל חטאת וחטאת, אבל ר"ל ס"ל, דמעיקר הדין באוכל שני זיתי חלב, אין כאן רק חטאת אחת, דהוי כמו אוכל בבת אחת ממש שתי זיתים, דבודאי אין כאן רק חטאת אחת וחיוב אחד. וכיון דאינו מחויב בעיקרו רק קרבן אחד, להכי ס"ל דאף דנודע לו בזה אחר זה, אין כאן רק חיוב קרבן אחד, ולא מהני לחלק לדידי', רק הידיעה שבינתיים, דאז העלמות מחלקין לחייבו תרתי. משום דחיובא אשגגה היא. והרי שתי שגגות הוויין. אבל לא בכה"ג דחדא שגגה הוא דהויא. וזהו עיקר סברתו וטעמי'. וע"כ דריש מחטאתו ונסלח לו וכפרש"י ז"ל. אפי' לא הביא אלא על מקצת חטאתו ונסלח לו כולו. והיינו דמעיקרו ותחלתו אין כאן רק חטא אחד. וכשמביא על אחד. מקרי על מקצת חטאתו. וגילתה לנו תורה דנסלח לו כולו. ואדרבה חידוש הוא לר"ל. דכשהפריש כבר על הראשון. או בנתכפר לחד לישנא. שוב מחויב על השני בשנודע לו אח"כ. אף דחטא אחד הוא. וע"ז מוקי קרא דר"י.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!