פניני הדף



  • האי מאן דארתח כופרא חייב וכו' פשיטא וכו'
    והנה עצם דברי הגמ' צ"ב. מדוע הי' הו"א דהמתיך לזפת יהיה פטור משום דחוזר הזפת ומתקשה, והרי סוף סוף בישלו והתיכו, ומה בכך דחוזר ומתקשה.
    כתב החתם סופר (שבת דף קמ:): 'מה שנראה לי שנולד לן זה מנהג לחדש חידושים יותר מדאי ... אכן ע"י החידושים בכל דף ועמוד עי"ז זוכר הכל ומילתא דתמיה מידכר דכירא, והנסיון מעיד לנו ע"ז ויודע אני בעצמי.'
    וכתב הגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א בספר מנוחת שלום (חלק י"א סי' יח) לבאר: נראה דכל ט"ל המלאכות דשבת מט"ל מלאכות דמשכן למדים, ולפי זה בבישול שהיה במשכן הוא בישול הסממנים, שם לא הוה הדר הדבר אחר בישולו למצבו הקודם, אלא הועיל הבישול ונשתנה לדבר אחר, ולכן הוה אמינא דדוקא בבישול כהאי גוונא שעל ידי הבישול משתנה ממצבו הקודם, אזי יהיה חייב, קא משמע לן רבה בר רב הונא דאף בבישול כי האי שמתבשל ואחר כך חוזר למצבו הקודם ממש, נמי מיקרי בישול וחייב שסוף סוף התבשל ודו"ק.

    ונראה לי בס"ד דיובן היטב על פי דברי הר"ן ז"ל בדרשותיו הנפלאות (הדרוש השמיני דף קכ"ט): "שענין כאשר קיבל צורה אחת, גם כי תסתלק הצורה ההיא מן הענין ההוא, יקבל הדבר ההוא הצורה ההיא שנית יותר בקלות במעט פעולה, וזה מבואר נגלה, כי המים כשהוחמו וקבלו צורת החום, גם כי נתקררו, יקבלו החום שנית יותר בקלות, מפני שהחום הראשון חלחלו ודקדקו חלקיהם, ולכן יקבלוהו שנית בקלות יותר, וביחוד כאשר לא עמדו בקררותם זמן רב. וגם העץ והפתילה כשידלקו האש או הנר בהם, הם יותר מוכנים לקבלו פעם שנית אחר הכבותם מאשר היו קודם הפעם הראשונה, ומזאת ההקדמה הוציא רבי יהושע תולדה אחת, והוא שבניסן עתידין ליגאל. והוא, כי מאחר שכבר הוכן החדש ההוא לגאולת האבות, הדין נותן שבו יגאלנו הבנים פעם אחרת. אמרו בניסן נולדו אבות, בניסן נגאלו, ובו עתידין ליגאל (ראש השנה י"א א') "עכ"ל. ואם נאמר דמה שאמר בדרשות הר"ן ז"ל אינו דוקא במים, אלא גם בשאר דברים, אם כן בהקדמה זו נפרש דברי התלמוד, דאמר רבה בר רב הונא האי מאן דארתח כופרא חייב אף על פי דהדר איקושא, כי הבישול הראשון דהכופרא "חלחל ודקדק חלקיו" וקנה הכופרא תכונת החום, ואף שחזר והתקשה לא בטל ממנו הבישול הראשון ובבישול פעם שניה יתחמם יותר מהר ויותר בקלות, ונמצא שלא בטלו מעשה ראשון ולכן חייב. עכ"ד. ויש לציין דמצאנו לדינא דגם לענין חימום מים, גם אחרי שנתקררו נשתנה דינם מלפני החימום. והוא לענין מים שלנו, עי' במג"א סי' תנ"ה סקי"ב דגם אחרי שנצטננו אסור ללוש במים אלו מצות, דתולדות החום עדיין נמצא בהם.


Log in to reply
 

הדף היום

האתר הוקדש השבוע לע"נ הרבנית צביה בת חיים בנימין זצ"ל
בא תתחבר לדף היומי!