Topics created by ישראל

חזרה ד', שבת ל"ב הנושאים: השאלות: א. העוון שבגללו נשים מתות (5) ב. מדוע הנשים בסכנה בשעת לידתן (5) ג. בעוון מה מתים ילדים של אדם (4) ד. סכנה ומיתה (5) להצגת התשובות לחצו כאן א. נשים מתות פליגי אי גרסינן יולדות או ילדות וכן דבקי או בדקי מיתה, והעוון שבגללו מתות   1 .נדה, בגלל רביעית דם. 2 .חלה שנקראת ראשית. 3 .נר כנגד הנשמה. 4 .מפני שמכבסות בשבת. 5 .קוראות לארון הקודש ארנא בבזיון, ועמי הארץ גם על שקוראים לבית הכנסת בית עם.   ב. מדוע הנשים בסכנה בשעת לידתן   1 .נפל תורא חדר לסכינא. 2 .מקבלת מכה אחת על הכל. 3 .שיכור נופל מעצמו. 4 .מכיון שצריכה ניסים. 5 .בשעת צרה אין לאדם אוהבים. וגברי מבדקי במקום סכנה כגון גשר.   ג. אשתו מתה בעוון נדרים וילדיו בעוון   1 .נדרים. 2 .בטול תורה. 3 .מזוזה. 4 .ציצית.   ד. סכנה ומיתה   1 .רב לא נסע בספינה עם גוי, שמואל נסע רק עם גוי, ור' ינאי בדק. 2 .מי שנמצא במקום סכנה עלול למות ועכ''פ מנכין מזכויותיו שנאמר קטונתי מכל החסדים. 3 . מי שנחלה צריך להביא זכות ולהפטר, שנאמר כי יפול הנופל ממנו, או דאתי למגלגלין חובה ע''י חייב. 4 .מי שחלה ונוטה למות אומרים לו להתוודות, וצריך להרגיש היוצא לשוק כנמסר לסרדיוט, חש בראשו כמי שנתנוהו בקולר, ועלה למיטה כעולה לגרדום שצריך פרקליטין גדולים והם תשובה ומעש''ט. 5 .לימוד זכות אחד נגד 999 במלאכים ובאותו מלאך.

חזרה ד', דף ל"א הנושאים: השאלות: א. המעשים בהלל (4) ב. יראת שמים (6) ג. כמי סובר ר' יוסי בכיבוי פתילה שעושה פחם (2) התשובות א. המעשים בהלל   1 .ב' בנ''א המרו אם יכעיסוהו, וניסה להכעיסו ע''י ששאלו שאלות שטות בע''ש בזמן שרחץ, ולא הצליח להכעיסו. 2 .גר שלא האמין בתושבע''פ, ולימדו א' ב' והראהו שסומך עליו. 3 .גר ביקש שילמדו את כל התורה על רגל אחת, וא''ל דעלך סני ואידך פירושא זיל גמור. 4 .גר שרצה להיות כה''ג, ואמר שקודם ילמד טכסיסי מלכות, ובזכות ענוותנותו נתקרבו תחת כנפי השכינה.   ב. יראת שמים   1 .לעת''ל ישאלו את האדם: נשאת באמונה, קבעת עתים לתורה, פו''ר, ישועה, חכמה, ודבר מתוך דבר, ואפילו הכי רק יר''ש היא אוצרו. 2 .משל לכור תבואה שיש לערבו בקב חומטין. 3 .תורה בלי יר''ש, כמפתחות פנימיות בלבד, או כעושה שער בלי שיש לו חצר. 4 .האלוקים עשה את עולמו כדי שיראו מלפניו. 5 .פליגי אי עדיף לקום מפני מי שדחיל חטאין או גברא רבה. 6 .אין לה' בעולם אלא אוצר של יר''ש בלבד שנאמר מה ה' שואל כי אם ליראה, והן יראת ה' היא חכמה והן זה אחת ביוונית.   ג. פתילה שעושה פחם ר' יוסי מחייב   1 .כר''י, וס''ל סותר חייב ע''מ לבנות במקומו והמשכן נחשב במקומו כיון שהיה ע''פ ה'. 2 .קסבר כר''ש, ומתקן בפתילה שצריך להבהב.

חזרה ד', דף ל הנושאים: השאלות: א. המכבה מפני החולה כמאן אתי (2) ב. יישוב הקושיות על דברי שלמה המלך (3) ג. ספרי שלמה המלך (3) ד. מתי איכא שמחה (2) ה. מתוך מה אין השכינה שורה (6) ו. אין כל חדש לעתיד לבא (4) להצגת התשובות לחצו כאן א. המכבה מפני החולה פטור כמאן אתי   1 .כר''י במלאכה שא''צ לגופה וכשיש בו סכנה ופטרו אגב סיפא. 2 .כר''ש ובחולה שאין בו סכנה.   ב. יישוב הקושיות על דברי שלמה המלך   1 .לא המתים יהללו, ולכן יש לחטוף מצוות בעוה''ז. 2 .שבח את המתים, בעגל זכור לאברהם, גזירות משה קיימות, והאות שדוד קיבל אחר מותו שלא חטא ע''י פתיחת השערים. 3 .לכלב חי טוב מארי המת, במות דוד בשבת ע''י שהפסיק מללמוד, והותר לחתוך נבילה לפני הכלבים ונאסר לטלטל את דוד.   ג. ספרי שלמה המלך   1 .קהלת תחילתו ד''ת מה יתרון לאדם, וסופו ד''ת כי זה כל האדם, שנברא שקול וצוות ליר''ש. 2 .יישוב הסתירה בקהלת, טוב כעס לצדיקים משחוק לרשעים בעוה''ז, שחוק מהולל בעוה''ב לצדיקים, משבח שמחת מצוה, ולשמחה שאינה של מצוה מה זו עושה. 3 .הסתירה במשלי, אל תען כסיל במילי דעלמא כמו ההוא שבא לרבי, ענה כסיל בד''ת כמו ר''ג שדרש על לעת''ל.   ד. שמחה   1 .שכינה שורה מתוך שמחת מצוה, וכן דבר הלכה וחלום טוב. 2 .שפתיו נוטפות מר, בתלמיד או אחרי דפתח.   ה. שכינה אינה שורה מתוך   1 .עצבות. 2 .עצלות. 3 .שחוק. 4 .קלות ראש. 5 .דברים בטלים. 6 .שיחה.   ו. אין כל חדש לעת''ל   1 .עתידה אשה שתלד, ואיכא בעוה''ז בתרנגולת. 2 .פירות אילן בכל יום, מצלף. 3 .גלוסקאות בעצים, מפטריות. 4 .כלי מילת, מקורא.

חזרה ד', דף כ"ט הנושאים: השאלות: א. המח' בפתילת הבגד, ומאי פליגי בהדלקה (3) ב. דיני קולי מטלניות (3) ג. המח' בנולד, והצריכותא במקרים (3) ד. הצריכותא במח' ר"י ורבנן בנתינת שמן להדלקה (3) למצגת התשובות לחצו כאן א. פתילת הבגד לר''א טמאה ואין מדליקין ולר''ע טהורה ומדליקין, ובהדלקה פליגי   1 .לר''א בג' אצבעות מצומצמות ביו''ט שחל ע''ש, ולכו''ע אין מסיקין בשברי כלים וצריך שידליק רוב היוצא. לר''א קיפול לא מועיל והוי שבר כלי ונולד, ולר''ע מועיל והוי עץ בעלמא. 2 . לר''א אין מדליקין אם אינו מחורך ור''ע שרי, וג' אצבעות מכוונות אתי למעט המלל מלהצטרף. 3 .איירי בג' טפחים, ולטעמייהו בקולי מטלניות כדלקמן.   ב. דיני קולי מטלניות   1 .זרקו לאשפה טהור. 2 .הניחו בקופסא טמא. 3 .פליגי אי דעתו עליו בתלאו במגוד או הניחו אחורי הדלת, ור''ע סובר בתלאו כר''א ואחורי הדלת כר''י, ולמסקנא קסבר כר''י לגמרי.   ג. נולד ר''ש שרי ור''י אסר, המקרים והצריכותא   1 .מסיקין ביו''ט בשברי כלים דעכשיו נשבר, ומדליק בכלים שרי אף שנעשה שבר כלי, ולא מהפך באיסורא ע''י שמרבה עצים. 2 .גרעיני תמרים דהיו מכוסות, ואם נשאר עליהן אוכל שרי לכו''ע. 3 .קליפות אגוזים שתמיד מגולות.   ד. הצריכותא במח' רבי יהודה ורבנן בנתינת השמן להדלקה   1 .שפופרת, דלא מאיסא ויבא להסתפק קמ''ל דר''י שרי. 2 .חרס, קמ''ל דרבנן אסרי, ולכו''ע שרי אם חיברה בחרס כעין יוצר. 3 .קערה אף דמיפסקא.   ה. דבר שאינו מתכוון   1 .בגורר ספסל לר' ירמיה פליגי בגדולים דלא אפשר אבל קטנים אסור, ולעולא בגדולים לכו''ע שרי ובקטנים פליגי. 2 .נחלקו במטה כסא וספסל, ואיירי לרבי ירמיה בכסא גדול כמטה, ולעולא במטה קטנה ככסא. 3 .מוכרי כסות שרו בלא מתכון, אף דאפשר להפשיל כצנועין.

חזרה ד', דף כ"ח הנושאים: השאלות: א. השמועות האם איכא טומאת אהלים בעור בהמה טמאה (4) ב. למאי הלכתא מלאכת שמים נעשית מעור בהמה טהורה (3) ג. הדברים שנאמרו על התחש (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. כל היוצא מן העץ מדליקין בו ולא מיטמא טומאת אהלים מלבד פשתן, ומייתי גז''ש אהל ממשכן, ובעי בעור בהמה טמאה האם התחש היה טמא או טהור. ומייתי   1 .מנגעים, ודחי דחמור שמטמא שתי וערב שטרם נארג. 2 .משרצים, ודחי בכעדשה. 3 .בצד השוה, ודחי דמטמאין פחות מכזית. 4 .למסקנא בק''ו מנוצה של עזים שאינה בנגעים.   ב. מלאכת שמים נעשית מעור בהמה טהורה, למאי אתי   1 .להו''א לתחשים. 2 .למסקנא לתפילין ברצועות טהורות. 3 .אין לומר שי''ן של תפילין או לכרכן בשערן ולתפרן בגידן, דהוו הל''מ.   ג. התחש   1 .בריה בפ''ע ולא הכריעו אם היתה בהמה או חיה. 2 .נזדמנה לפי שעה ונגנזה. 3 . היה לו קרן אחת במצח, כמו שור שהקריב אדה''ר דהוי מין בהמה וקרש שהוא מין חיה.

חזרה ד', דף כ"ז הנושאים: השאלות: א. דיני שיעור טומאה בצמר ופשתים (2) ב. שיעור טומאה בשאר בגדים (3) ג. ילפינן מנגעים דאף כל צמר ופשתים, למאי אתא (3) ד. ראיית הבגד ומ"ט (2) ה. מי אמרו דבר אחד עם ר"ש בן אלעזר (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. שיעור טומאה בצמר ופשתים   1 .גדול טמא שנא' בגד. 2 .ג' אצבעות דחזי רק לעניים מוהבגד, וג' טפחים בכל שכן משתי וערב.   ב. שיעור טומאה בשאר בגדים   1 .לאביי טהור מג' טפחים וג' אצבעות לרשב''א ולרי''ש מב' קראי, שנאמר בבגד צמר או בבגד פשתים. 2 .לל''ק דרבא לרשב''א אית ליה ג''ט מאו בגד, ולאביי אתי לשרצים דחמירי בכעדשה. 3 .לל''ב דרבא אף לרי''ש אית ליה ג''ט.   ג. לרי''ש ילפינן מזה שהכתוב פירט בנגעים צמר ופשתים אף כל סתם בגדים צמר ופשתים, ומפרשינן למאי אתי   1 .דשאר בגדים לא מטמאין בג''ט. 2 . לכלאים, דסתם בגדים שרו ב' מינים בהעלאה, ודחי דידעינן בכל שכן מלבישה, ולמסקנא זו בדותא. 3 .רק בגדי צמר ופשתים חייבים בציצית, ולרבא שאמר במינן חייבין ופוטרין במינן, צמר ופשתים פוטרים בכל המינים.   ד. ראיית הבגד   1 .כסות סומא שאחרים רואין חייבת מאשר תכסה. 2 .כסות לילה פטורה מוראיתם אותו.   ה. לרשב''א כל היוצא מן העץ אין בו משום טומאת ג' אצבעות ומסככין בו, ואמרו דבר אחד   1 .תנא דבי רי''ש קמא הסובר שרק בגד צמר או פשתים מטמא. 2 .סומכוס שאומר סיככה בטווי פסולה כיון דמיטמא בנגעים אף שלא מטמא בטומאת מגע.

חזרה ד', דף כ"ו הנושאים: השאלות: א. במה אסור להדליק, ומ"ט (3) ב. שיטות התנאים במה מדליקין ובמה אסור (6) התשובות א. אין מדליקין   1 .צרי וזהו אפרסמון, כיון שעף ומסוכן וכמו המעשה בחמות וכלתה. וכן שמא יסתפק, וכיון שהוא שרף הבא מן העץ ולא נמשך. 2 .נפט לבן, שהוא עף. 3 .טבל טמא, דילפינן ממשמרת תרומותי שיש רק משעת הרמה.   ב. שיטות התנאים במה אין מדליקין   1 .רי''ש אוסר ביוצא מהעץ. 2 .לריב''ב שרי רק היוצא מהפרי. 3 .לר''ט רק שמן זית. 4 .לריב''נ אין לך לאסור אלא רק מה שאסרו חכמים, ושרי שמן דגים ועטרן. 5 .לר''ש שזורי מדליקין בשמן פקועות ונפט. 6 .לסומכוס אסור היוצא מהבשר מלבד דגים, ונחלקו ע"י תערובת.

חזרה ד', דף כ"ה הנושאים: השאלות: א. מנין דשרי להנות בחול בשריפת תרומה שנטמאת (3) ב. החומרא בתרומה ובקדש (2) ג. ההכנה לשבת (2) ד. מהו נשיתי טובה (4) ה. איזהו עשיר (4) התשובות א. מנין דבחול מותר לשרוף תרומה שנטמאת 1 .משמרת תרומותי, טהורה וטמאה. 2 .לא בערתי בטמא ממע''ש, אבל מבער תרומה שנטמאת. 3 .תתן לו ולא לאורו.   ב. החומרא   1 .קדש חמיר בפנקעכ''ס: פיגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, ואונן, או דכרת עדיפא. 2 .בתרומה איכא מחפ''ז - מיתה חומש פדיון וזרים.   ג. ההכנה לשבת 1 .הדלקת נר שבת חובה, לכן עטרן אסור בהדלקה כיון דריחו רע. 2 .רחיצה רשות וי''א מצוה.   ד. נשיתי טובה   1 .בית המרחץ. 2 .רחיצה בחמין. 3 .מטה וכלים נאים. 4 .מטה מוצעת ואשה מקושטת לת''ח.   ה. איזהו עשיר   1 .נחת רוח בעשרו. 2 .מאה שדות כרמים ועבדים. 3 .אשה נאה במעשים. 4 . ביכ''ס סמוך לשלחנו.

חזרה ד', דף כ"ד הנושאים: השאלות: א. דיני הזכרת המאורע (6) ב. המקור שאין שורפין קדשים ביו"ט (4) להצגת התשובות לחצו כאן א. דיני הזכרת המאורע   1 .חנוכה בבהמ''ז, בעי אי לא מזכיר כיון דהוי דרבנן או מזכיר משום פרסומי ניסא ובהודאה. 2 .ר''ח בברהמ''ז פליגי, כיון דהוי דאורייתא אך מותר במלאכה, ולכו''ע מזכיר מעין המאורע בשמו''ע בעבודה. 3 .תעניות ובה''ב מזכיר בשומע תפילה. 4 . חנוכה במוסף נחלקו כיון דלית ביה מחמת עצמו או שהיום נתחייב, והא דלא מזכיר ר''ח בנביא בשבת משום דליכא שייכות, וכן אין מזכירים יו''ט בנביא במנחה כשחל בשבת. 5 . להלכה מזכיר נעילה בשבת, דהיום התחייב. 6 .יו''ט שחל בשבת לא מזכיר בערבית, והטעם דנתקן רק מפני הסכנה.   ב. אין מדליקין בשמן שריפה ביו''ט, והמקור שאין שורפים קדשים ביו''ט,   1 .עד בקר היינו בקר שני. 2 .עולת שבת בשבתו, למעט עולת חול ביו''ט. 3 .הוא לבדו וק''ו ממילה. 4 .שבתון עשה, ויו''ט הוי עשה ול''ת.

חזרה ד', דף כ"ג הנושאים: השאלות: א. הברכות על ההדלקה, והשמועות (9) ב. מדוע מניח פאה דווקא בסוף השדה (4) ג. המעלות בנרות וקידוש (2) ד. שכר הרגיל במצוות (4) ה. השכר עקב הת"ח (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. הברכות על ההדלקה   1 .שהחיינו ביום ראשון, להדליק מברך מי שמדליק, שעשה נסים אף הרואה מברך. 2 .היכן צונו, בלא תסור או שאל אביך ויגדך. 3 .מקשינן דדמאי דהוי רבנן וא''צ לברך, ותירץ דהתם דהוי ספק דבריהם או שרוב ע''ה מעשרין.   ב. חצר עם ב' פתחים מדליק תרי מפני החשד, ומייתי מ''ט מניחים פאה בסוף שדהו   1 .גזל ענים, כשיראה שעה פנויה. 2 .ביטול ענים שיחכו. 3 .חשד של עוברין ושבין. 4 .בל תכלה, רמאין.   ג. המעלות   1 .נר ביתו עדיף מחנוכה וקידוש, משום שלום בית. 2 .נ''ח עדיף מקידוש משום פרסומי ניסא.   ד. שכר מי שרגיל במצוות   1 .בנר, בנים או חתנים ת''ח. 2 .מזוזה, דירה נאה. 3 .ציצית, טלית נאה. 4 .קידוש, ממלא גרבי יין.   ה. השכר עקב הת''ח   1 .אוהב רבנן, יזכה לבנים רבנן. 2 .מכבד רבנן, חתנים. 3 .ירא מרבנן, הוא עצמו ת''ח או משתמען מיליה כמו ת''ח.

חזרה ד', דף כ"ב הנושאים: השאלות: א. כבוד מצוות (4) ב. מחלוקות רב ושמואל (3) ג. השמועות בהדלקה מנר לנר (3) ד. האיבעיא אם הדלקה עושה מצוה או הנחה, והשמועות (4) להצגת התשובות לחצו כאן א. כבוד מצוות   1 .כיסוי הדם אסור ברגל, ומינה ילפינן לעלמא. 2 .אסור להסתפק מנויי סוכה, אא''כ התנה. 3 .אסור להרצות מעות כנגד נ''ח. 4 .אין שוקלין דינרים כנגד מע''ש אפי' ע''מ לחלל.   ב. מחלוקות רב ושמואל   1 .התרת ציצית מבגד לבגד. 2 .גרירה כשאינו מתכון לחריץ. 3 . הדלקה מנר לנר, ורב אסר מפני דמכחיש או מבזה את המצוה.   ג. השמועות בהדלקה מנר לנר   1 .אם שמואל שרי בקיסם מ''ט אין שוקלין כנגד מעשר שני, ודחי שמא לא יכון. 2 .הדלקה מנר מערבי, למ''ד ביזוי בפתילה ארוכה, ולמ''ד אכחושי קשיא. 3 .להלכה, למ''ד הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר, ולמ''ד הנחה אין מדליקין.   ד. בעי האם הדלקה עושה מצוה או הנחה, ומייתי   1 .תפוס נר חנוכה ועומד לא יצא, ודחי שהרואה אומר שמחזיקה לצרכו. 2 .הדליקה בפנים והוציאה, כנ''ל. 3 .למסקנא הדלקה עושה מצוה, דמייתי מעששית שדלקה מע''ש ובמוצ''ש סגי לכבותה ולהדליקה וא''צ גם להגביהה. 4 . מזה שמברכים להדליק נר חנוכה, ולכן אם הדליקה חש''ו לא יצא, אבל נשים ודאי חייבות כיון שהיו באותו הנס.

חזרה ד', דף כ"א הנושאים: השאלות: א. פסולי הפתילות והשמנים (14) ב. דיני פתילות ושמנים (3) ג. הדין ליתן שמן כל שהוא (2) ד. זמן הדלקת נר חנוכה, ולמאי נפ"מ (3) ה. מספר נרות חנוכה, והסדר (2) ו. מקום ההדלקה (3) ז. דיני נר חנוכה (6) להצגת התשובות לחצו כאן א. אין מדליקין   1 .פסולי הפתילות: לכש וזהו צמר שבארז. 2 .חוסן וזהו פשתן, להו''א נעורת ולמסקנא דייק ולא נפיץ. 3 .כלך, פסולת משי. 4 .פתילת אידן, ערבה. 5 .פתילת המדבר. 6 . ירוקה שבספינות. 7 .צמר. 8 .שיער. 9 .שמנים: זפת. 10 .שעוה. 11 .שמן קיק וזהו: מעוף, צמר גפן, קיקיון דיונה. 12 .שמן שריפה מתרומה שנטמאת, והטעם שמא יטה, או ביו''ט שחל בע''ש והטעם משום שאין שורפין קדשים ביו''ט. 13 .אליה. 14 .ח ל ב, ופליגי במבושל.   ב. דיני פתילות ושמנים   1 .בשבת, הטעם בפתילות שהאש מסכסכת, ובשמנים לא נמשכים, ובמדורה מותר. 2 .במקדש אין מדליקין דבעי שלהבת עולה מאליה, ואמרינן דבלאי המכנסים הוו לבית השואבה, ובגדי כהונה שבלו זהו בפשתן. 3 .בחנוכה פליגי אם אסור בחול ובשבת, או דשרי רק בחול, או דשרי בין בחול ובין בשבת. והטעם לאסור, בחול אם כבתה זקוק לה, ובשבת אם מותר להשתמש לאורה.   ג. ליתן שמן כל שהוא   1 .אסור ליתן שמן ולהדליק בשמנים האסורים, אבל להקּפות שרי. 2 חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו, בפ''ע אסורים גזירה אטו שאינו מהותך, וע''י שמן כל שהוא פליגי אי שרי או דהוי גזירה לגזירה.   ד. הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגלא דתרמודאי, ונפ''מ   1 .למ''ד כבתה זקוק לה. 2 .חיוב להדליק למי שטרם הדליק. 3 .לשיעורא.   ה. מספר הנרות מאחד ועד שמונה, והסדר   1 .לב''ש פוחת והולך, כנגד פרי החג או ימים הנכנסין. 2 .לב''ה מוסיף, דמעלין בקדש או כנגד ימים היוצאין.   ו. מקום ההדלקה   1 .מצוה על הפתח מבחוץ. 2 .הדר בעליה, חלון הפונה לרה''ר. 3 .בסכנה, על שלחנו.   ז. דיני נר חנוכה   1 .צריך נר נוסף כדי להשתמש לאורו, ואדם חשוב צריך אף אי איכא מדורה. 2 .מצוה להניח בתוך עשרה טפחים ושמעינן לה מגמל, ולמעלה מכ' אמה פסולה. 3 .המקום בטפח הסמוך לפתח, ומשמאל. 4 .דף כג, אכסנאי צריך להשתתף בפריטי, ואם מדליקין עליו בביתו סגי. 5 .כל השמנים יפין לנר ושמן זית מן המובחר, וכן מובחר לדיו בין לגבל ובין לעשן. 6 .נר עם שני פיות עולה לשנים, אבל במדורה לא יוצאים.

חזרה ד', דף כ' הנושאים: השאלות: א. הדינים הנוהגים לפני שבת (4) ב. המ"ד דאין חיוב חטאת בטעינת קורות בית הבד (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. הדינים הנוהגים לפני שבת   1 .להשכיר כלים אסור בע''ש, ומקודם שרי. 2 .אסור להפליג בספינה ג' ימים לפני שבת, ופליגי האם צריך להתנות עמו שישבות. ושרי להפליג לצורך מצוה או למקום קרוב כגון מצור לצידון. 3 .נתנו בגדים לכובס נכרי לבנים ג' ימים לפני שבת וצבועין אף בע''ש. 4 .אין להתחיל לעשות מצור ג' ימים לפני השבת, ואם התחילו אין מפסיקין.   ב. אמרינן דאף ב''ש שרו לטעון קורות בית הבד מערב שבת, ומפרשינן מיהו המ''ד הסובר שבשבת אין בזה חיוב חטאת.   1 .כרבי ישמעאל המתיר לגמור בשבת מלילות שרסקן מבעו''י, ולאידך המשנה איירי במחוסר דיכה ורי''ש מתיר דווקא מחוסר שחיקה. 2 .כרבי אלעזר דשרי לאכול משקה שזב מחלות דבש שרסקן מערב שבת, ולאידך התם מעיקרא אוכל ולבסוף משקה.

חזרה ד', דף י"ט הנושאים: השאלות: א. הדינים הנוהגים לפני שבת (4) ב. המ"ד דאין חיוב חטאת בטעינת קורות בית הבד (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. הדינים הנוהגים לפני שבת   1 .להשכיר כלים אסור בע''ש, ומקודם שרי. 2 .אסור להפליג בספינה ג' ימים לפני שבת, ופליגי האם צריך להתנות עמו שישבות. ושרי להפליג לצורך מצוה או למקום קרוב כגון מצור לצידון. 3 .נתנו בגדים לכובס נכרי לבנים ג' ימים לפני שבת וצבועין אף בע''ש. 4 .אין להתחיל לעשות מצור ג' ימים לפני השבת, ואם התחילו אין מפסיקין.   ב. אמרינן דאף ב''ש שרו לטעון קורות בית הבד מערב שבת, ומפרשינן מיהו המ''ד הסובר שבשבת אין בזה חיוב חטאת.   1 .כרבי ישמעאל המתיר לגמור בשבת מלילות שרסקן מבעו''י, ולאידך המשנה איירי במחוסר דיכה ורי''ש מתיר דווקא מחוסר שחיקה. 2 .כרבי אלעזר דשרי לאכול משקה שזב מחלות דבש שרסקן מערב שבת, ולאידך התם מעיקרא אוכל ולבסוף משקה.

חזרה ד', דף י"ח הנושאים: השאלות: א. מח' ב"ש וב"ה בהתחלת מלאכה מע"ש לשבת (9) ב. טעם האיסור בהכנסת חיטים לריחים של מים (3) ג. חששות חיתוי (6) ד. אמרינן דאם קשי זיקא לא מגלה, הדינים (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. ב''ש אוסרין להתחיל מלאכה מערב שבת אם תסתיים בשבת וב''ה שרו, והמקרים   1 .שריית דיו לב''ש עד שישורו מבעו''י, והא דסגי נתינת מים בכדי לחייבו אתי כרבי דא''צ גיבול או אף ר''י בר''י מודה היכא דלאו בר גיבול. 2 .נתינת פשתן לתנור לב''ש בכדי שיהבילו מבעו''י. 3 .צמר ליורה בכדי שיקלוט העין. 4 .פריסת מצודות בכדי שיצודו. 5 .לתת לנכרי מכירה הלואה שאלה מתנה טעינה והגבהה עמו, בכדי שיגיע למקום קרוב. 6 .עבדן וכובס נכרי, בכדי שיעשו מבעו''י. וב''ה מתירין בכולם עם השמש. 7 .וכן פליגי במכירת חמץ אי צריך שהנכרי יוכל לכלותו לפני הפסח. 8 .ב''ה שרו לפתוח מים לגינה וכן ליתן מוגמר גפרית קילור ואספלנית, אף שממשיך בכל היום כולו. 9 .שליחת אגרות שרי, כשלא קביע בי דואר רק אם קצץ דמים, ובקביע בי דואר בכדי שיגיע לב''ש לביתו ולב''ה לבית הסמוך לחומה.   ב. אין ליתן חיטין לריחים של מים והטעם   1 .דמשמעת קול. 2 .משום שביתת כלים ואף ב''ה סברי לה, שרו רק באופן שכליו לא עושים מעשה. 3 .אליבא דר''א ב''ה שרו בשבת אף כלים שעושים מעשה וב''ש מצריכים שביתת כלים אף שאינם עושים מעשה. ושרו מוגמר דמונח בקרקע, וגיגית נר קדרה ושפוד דמפקירן.   ג. חששות חיתוי   1 .אסור להניח מע''ש קדירת עססיות אף לב''ה ומשום שמא יחתה. 2 .מותר להניח מוגמר וגפרית ולא חיישינן לחיתוי משום דקשי להו קוטרא, וכן בפשתן קשה זיקא. 3 . צמר ביורה עקורה, וכן בטוח בטיט דאין לחוש להגסה. 4 .קדרה חייתא שרי כיון דמסח דעתיה. 5 .בשיל שרי משום דמוכן. 6 .בשיל ולא בשיל אסור, אא''כ נתן בה גרמא חייא.   ד. קשי זיקא לא מגלה   1 .לל''ק גדיא ושריק שרי, ברחא ולא שריק אסור. ופליגי בגדיא ולא שריק וכן בברחא ושריק, והא דאמרינן אין צולין בשר איירי לרב אשי בברחא ולא שריק. 2 . לל''ב פליגי רק בברחא ולא שריק, ואין צולין איירי לרב אשי בבשרא אגמורי.

חזרה ד', דף י"ז הנושאים: השאלות: א. שאר גזירות י"ח דבר (9) ב. הטעם שגזרו טומאה על הבוצר לגת (4) להצגת התשובות לחצו כאן א. בגזירת י''ח דבר איכא תשעה דברים הפוסלים את התרומה כדלעיל, והנוספים לשיטת רש''י   10 .המניח כלים תחת הצנור אליבא דר''מ ודלא כרבי יוסי. 11 .לר''ע כל המטלטלין מביאים בעובי המרדע טומאת אהל על האדם הנושאן משום דגזרו הקיפו משום עביו, ודלא כר''ט, ואליבא דרבי יוסי ור''ט אף גזירת בנות כותים נדות מעריסתן. 12 . ענבים שנבצרו לגת הוכשרו לקבלת טומאה. 13 .גידולי תרומה תרומה, להו''א בתרומה טהורה ביד ישראל, ולמסקנא בטמאה ביד כהן. 14 .מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי, ולא יוליכנו פחות פחות מד''א. 15 .פתן ושמנן של גויים משום יינן, יינן משום בנותיהן, וייחוד עם בנותיהן משום חתנות. 16 .תינוק נכרי טמא בזיבה משום משכב זכור. 17 .אין פולין. 18 .אין קורין לאור הנר. ולתוס' אף איסור אכילת הזב עם הזבה, ומורידים חד מהנך.   ב. הטעם שגזרו טומאה על הבוצר לגת   1 .שמא יבצרנו בקופות טמאות, למ''ד כלי טמא מכשיר אף היכא דלא אחשביה. 2 .שמא יבצרנו בקופות מזופפות. 3 .גזירה משום האשכולות הנושכות. 4 .סוחט אשכול ונשאר משקה טופח."ז

חזרה ד', דף ט"ז הנושאים: השאלות: א. דיני כלי זכוכית ומ"ט (5) ב. טעם גזירת טומאה ישנה בכלי מתכות (2) ג. דין המניח כלים תחת הצינור (3) התשובות א. דיני כלי זכוכית   1 .רבנן גזרו בהם טומאה דומיא דכלי חרס משום שברייתן מהחול. 2 . יש להם טהרה במקוה ודלא ככלי חרס, איירי שהטיף לה אבר וכמ''ד דהולכים אחר המעמיד. 3 .נטמאין מגבן כיון דיש להו תקנה בנשתברו, ולרב אשי משום שנראה תוכו כברו. 4 .ליכא בהו טומאה ישנה, כיון שטומאתן מדרבנן, ולרב אשי כיון דדינם ככלי חרס. 5 .פשוטיהן אינם מטמאין, להיכרא דלא ישרפו עלייהו תרומה, ולרב אשי כיון דדינם ככלי חרס.   ב. טעם גזירת טומאה ישנה בכלי מתכות   1 .למ''ד דוקא בטומאת מת, בכדי שלא תשתכח תורת מי חטאת. 2 .למ''ד דגזרו בכל הטומאות, חיישינן שמא לא יקבנו כראוי או שמא יאמרו דסגי טבילה בת יומא, ואיכא בינייהו דרצפינהו.   ג. דין המניח כלים תחת הצנור   1 .הניח בקישור עבים ואח''כ ירדו גשמים לכו''ע פוסל. 2 . הניח בפיזור עבים ואח''כ נתקשרו אינו פוסל. 3 .הניח בקישור ונתפזרו ואח''כ נתקשרו, לב''ה בטלה מחשבתו, לר''מ ב''ה הודו לב''ש, ולרבי יוסי פליגי.

חזרה ד', דף י"ד - ט"ו הנושאים: השאלות: א. גזירות י"ח דבר לגבי שלישי לטומאה (9) ב. הדברים שנחלקו בהם שמאי והלל עצמם (4) ג. השתלשלות הגזירות על ארץ העמים (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. בגזירת י''ח דבר גזרו דין שלישי לטומאה לגבי שאם יגעו בתרומה תפסל מאכילה, והטעם   1 .האוכל מאכל שהוא ראשון לטומאה. 2 .וכן האוכל שני לטומאה, והטעם שמא יכניס גם משקי תרומה עמהם. 3 .שותה משקין טמאין, שמא יהיו בפיו יחד עם מאכלי תרומה. 4 .טמא שטבל גם במים שאובין, מכיון שטבלו במי מערות סרוחין ושמא יטעו מה מטהר. 5 .נפלו ג' לוגין מים שאובין על הטהור, בכדי להעמיד את הגזירה הנ''ל. 6 .תרומה הנוגעת בספר, משום שהצניעו מאכלי תרומה אצל ס''ת. וכן ידים שנגעו בספר, כיון דאסור לאחוז ס''ת ערום. 7 .ידים, כיון שהם עסקניות. שלמה גזר לקדשים, שמאי והלל גזרו לתרומה ולא קבלו, ולבסוף קבלו מתלמידיהם. 8 .אוכלים שנטמאו במשקים שנגעו בידים, אטו משקין שנגעו בשרץ. 9 .כלים שנטמאו במשקין שנגעו בשרץ, אטו משקה הזב. וכן טבול יום דינו שפוסל תרומה בנגיעתו אלא דזהו מדאורייתא.   ב. הדברים שנחלקו שמאי והלל עצמם   1 .שיעור הפרשת חלה קב או קבים קמח, ולהלכה ה' רבעים ורבי יוסי מוסיף ועוד. 2 .שיעור מים שאובין לפסול מקוה הין או ט' קבין, ולהלכה ג' לוגין. 3 .אשה שמצאה שהיא נטמאה דיה שעתה או מפקידה לפקידה, ולהלכה ממעטת מפקידה ולא יותר מעת לעת. 4 .פליגי בסמיכה ביו''ט, ולא נמנה משום דאיכא אחריני שנחלקו בזה. 5 .האם הבוצר לגת מכשיר, והתם הלל שתיק.   ג. הגזירות בארץ העמים   1 .יוסי ויוסי גזרו לתלות על גושה. 2 .רבנן דשמונים שנה גזרו תליה אף על אוירה. 3 .באושא גזרו אגושא לשרוף ואוירא נשאר לתלות.

חזרה ד', דף י"ג הנושאים: השאלות: א. מ"ט אסרו על זב פרוש לאכול עם זב ע"ה (4) ב. השמועות אם מותר לישון עם אשתו נדה בבגדים (6) ג. חנניה בן חזקיה (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. אסרינן לזב לאכול עם הזבה משום הרגל עבירה, וה''נ אסרינן לזב פרוש לאכול עם זב ע''ה ומפרשינן   1 .שמא ירגילו אצלו. 2 .שמא יאכילנו דברים טמאין. 3 .למסקנא דברים שאינם מתוקנין. 4 .או שמא יאכל אצלו בימי טהרתו.   ב. בעי האם מותר לישן עם אשתו נדה בבגדים דאיכא דיעות ושינוי, והשמועות   1 .ב''ה אסרי להעלות על השלחן עוף וגבינה, ודחי דליכא דיעות. 2 .שתי אכסנאין אוכלין בשר וגבינה על שלחן אחד, ובעי למידחי דאם מכירין אסור, ודחי דליכא שינוי. 3 .לא יאכל הזב עם הזבה, דחי דליכא שנוי. 4 .למסקנא אסרינן מהיקש נדה לאשת רעהו. 5 .לרבי פדת שרי כיון שהתורה אסרה בנדה דווקא קורבה של תשמיש, ואמרינן דבעריות כל קורבה אסורה כדיני ההרחקות בנזיר. 6 .מייתי דהיה תלמיד שמת בעוון זה שבימי ליבונה של אשתו לא נהג הרחקות כראוי.   ג. חנניה בן חזקיה   1 .בעליתו דרש את ספר יחזקאל. 2 .לשם עלו תלמידי שמאי והלל ונמנו ורבו וגזרו י''ח דבר. 3 .הוא כתב את מגילת תענית, ואנן לא כתבינן משום דאיננו מספיקין, אין שוטה נפגע, אין בשר המת שבחי מרגיש באזמל.

חזרה ד', דף י"ב הנושאים: השאלות: א. הדינים בכינים (5) ב. השמועות בחולה (4) ג. הדינים בקריאה לאור הנר (6) להצגת התשובות לחצו כאן א. אמרינן במשנה ולא יפלה את כליו, ומפרשינן את הדינים בכינים   1 .בעי אי המשנה איירי ביום והחשש שמא יהרוג כינה או בלילה ושמא יטה, ופשט דהוי משום שמא יטה דומיא דלא יקרא לאור הנר. 2 .אסור להבחין לאור הנר בין בגדי גברים של בני מחוזא לבגדי נשים זקנות משום דהוו דומין. 3 .אין פולין ברה''ר מפני הכבוד, וה''נ אין להקיא ברה''ר. 4 .נטילת הכינה, לת''ק שרי למלול אך יזהר שלא יהרוג, לאבא שאול נוטל אבל לא ימלול שמא יהרוג, ולרבה שרי אף להרוג. 5 .הריגת מאכולת בשבת, ב''ש אסרי וב''ה שרו.   ב. השמועות בחולה   1 .ב''ש אסרי בשבת לבקר חולים ולנחם אבלים וב''ה שרו, וכן פליגי אי שרי לשדך התינוקות וללמדם ספר ואומנות. 2 .הנכנס לבקר חולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. 3 .המתפלל על החולה צריך לערבו בתוך שאר חולי ישראל. 4 .איכא שכינה למראשותיו של החולה, להכי שרי לבקש עליו בלשון ארמי, ויש לשבת לפניו באימה, וילפינן שהקב''ה סועד את החולה וזנו.   ג. אסרינן לקרוא בשבת לאור הנר שמא יטה, והדינים   1 .האיסור אפי' שהנר גבוה. 2 .שרי בשני בנ''א אם עוסקים בענין אחד ובמדורה אסור. 3 .אדם חשוב שרי, ואם משים עצמו כהדיוט על ד"ת כגון רבי ישמעאל אסור. 4 .שרי לשמש לבדוק כוסות כשאינו קבוע או בקבוע ובנר של נפט, ופליגי בדין שמש שאינו קבוע בנר של שמן. 5 .החזן מסדר רק ראשי פרשיותיו. 6 .שרי לתינוקות לסדר לל''ק רק ראשי פרשיות ולל''ב אף לקרות כיון דאימת רבן עליהן

חזרה ד', דף י"א הנושאים: השאלות: א. הדינים לגבי להפסיק לק"ש ותפילה (3) ב. המח' בשתיה בכרמלית, והשמועות (3) ג. המח' בזב שיצא בכיס שלו, ובמאי פליגי (5) להצגת התשובות לחצו כאן א. הדינים להפסיק   1 .מי שתורתם אומנותם, מפסיקים לק''ש ולא לתפילה. 2 .אנו מפסיקין אף לתפילה. 3 .העוסקים בעיבור השנה לא מפסיקים אפילו לק''ש.   ב. אין לעמוד ברה''ר ולשתות מרה''י או איפכא שמא יוציא מרשות לרשות, ולאביי ה''נ בכרמלית ולרבא לא גזרינן גזירה לגזירה. והשמועות   1 .אמרינן וכן בגת, לאביי קאמר דה''נ בגת שהיא כרמלית ש''מ דגזרינן, ולרבא איירי לענין חיוב מעשר בשותה מתוך הגת. 2 .לא יצא החייט ביה''ש במחטו הוי גזירה לגזירה, ודחי בנוטל בידו. 3 .לא יצא החייט במחט התחובה בבגדו, להו''א איירי בשבת עצמה, ולמסקנא אתי כר''י דמחייב אומן היוצא כדרך אומנותו לגבי: חייט במחט, נגר בקיסם, סורק במשיחה, גרדי באירא, צבע בדוגמא, ושלחני בדינר.   ג. איכא פלוגתא בברייתות לגבי זב שיצא בכיס שלו האם פטור או חייב חטאת, ומייתי במאי פליגי   1 .כר''מ דאומן דרך אומנותו פטור, ודחי דזהו אורחיה. 2 .בזב בעל ג' ראיות, ודחי דבעי לזיבה עבור ספירת הנקיים. 3 .בו ביום שכבר ראה שלש, ודחי דצריך לזה בכדי להצילו מטינוף. 4 .אתי כמ''ד שאינו מחשיב מה שנעשה לאצולי מטינוף לגבי הכופה קערה בכדי שלא ילקה הכותל, ודחי דהכא הזב רוצה שהכלי יקבל את המשקין והוי כעריבה שירד הדלף לתוכה. 5 .למסקנא פליגי במח' ר''י ור''ש במלאכה שאצל''ג.

חזרה ד', דף י' הנושאים: השאלות: א. השמועות בדיני תפילה (4) ב. דיני המקומות במרחץ (3) ג. שמועות רב חמא בר גוריא (9) להצגת התשובות לחצו כאן א. השמועות בדיני תפילה   1 .התיר חגורו, למ''ד ערבית חובה מטרחינן לקשור שוב ולהתפלל, ובמנחה לכו''ע אם התחילו אין מפסיקין מכיון דלא שכיחא שכרות וכן ירא שיעבור זמנה. 2 . משום הכון לקראת אלוקיך אין להתפלל בלא חגורו, וכן לשים בגד חשוב כגון פוזמקי או להתעטף. 3 .בזמן צערא אין להיראות חשוב, אלא כעבדא קמיה מריה. 4 .להאריך בתפילה, פליגי אי שרי דזמן תפילה לחוד, או נחשב מניח חיי עולם ולא ראוי.   ב. דיני המקומות במרחץ   1 .בחדר שעומדים לבושים, איכא תפלה ושאילת שלום, ומניח תפילין. ושרי להתפלל להו''א באין בו אדם ולמסקנא בחדתי. 2 .היכן שעומדים ערומים ולבושים, איכא שאילת שלום ואין להתפלל ובתפילין אינו חולצן ולא מניחן. 3 .היכן שעומדים ערומים, אין שאילת שלום ואין ללמוד או להתפלל וחולץ תפילין.   ג. שמועות רב חמא בר גוריא   1 .מותר לומר הימנותא בביהכ''ס משום שאינו כינוי לה' אלא תאר. 2 .הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו ויליף משבת, ובעבידא לאגלויי א''צ כמו בקרינת פני משה. 3 .לא ישנה את בנו בין הבנים, מיוסף. 4 .יש להעדיף עיר שישיבתה קרובה, מצוער. 5 .עיר שגגותיה גבוהין מביכ''נ סופה להחרב. 6 .העדיפות להיות תחת: ישמעאל, נכרי, חבר, ת''ח, יתום ואלמנה. 7 .הדברים הגרועים: בחולאים מעים, בכאבים לב, במיחושים ראש, ברעות אשה. 8 .א''א לכתוב את חלל הרשות. 9 .תענית יפה לחלום בו ביום ובשבת.

חזרה ד' דף ט' הנושאים: השאלות: א. כיצד אסקופה יכולה לשמש שתי רשויות (2) ב. מה אסור להתחיל סמוך למנחה, וכיצד מוקמינן (5) ג. מה נחשב התחלה שאז אין מפסיקין (5) להצגת התשובות לחצו כאן א. לאחרים דאסקופה משמשת שתי רשויות, קשיא כיצד הוי רה''י כאשר פתוח והרי אף בפחות מארבעה בעיא לחי. ומתרצינן   1 .איירי באסקופת מבוי שחציו הפנימי הוכשר בקורה, וכאשר פתוח נמשך למבוי. 2 .איירי באסקופת בית וקירה בשתי קורות שביחד הם ארבעה טפחים ע''י לבוד והפתח מפסיק באמצעם.   ב. סמוך למנחה אסור להתחיל: ספר מרחץ בורסקי לאכול ולדון, וקשיא דבמנחה גדולה איכא שהות ובמנחה קטנה אף בהתחילו יש להפסיק. ותרצינן במנחה גדולה או קטנה   1 .בתספורת בן אלעשה או שמא ישבר הזוג. 2 .כולה מרחץ או שמא יתעלף. 3 .בורסקי גדולה או שיראה פסידא. 4 .סעודה גדולה או שמא ימשך. 5 .תחלת דין או שמא יסתר הדין.   ג. ממתי נחשבת התחלה לגבי הדין שאין מפסיקין   1 .תספורת, שיניח מעפורת. 2 .מרחץ, שיסיר מעפרתו. 3 .בורסקי, שיקשור הבגד. 4 .אכילה, בא''י נט''י ובבבל התרת חגורו. 5 . דין, שיתעטפו הדיינים או שיפתחו בעלי הדין.

חזרה ד', דף ח' הנושאים: השאלות: א. דין הזורק כוורת לרה"ר (4) ב. המח' בתשמיש ע"י הדחק, והראיות (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. הדין בזרק כוורת לרה''ר   1 .בגבוהה עשרה טפחים ורחבה ששה הוי רשות בפ''ע ופטור. 2 . אם רחבה פחות מששה, לאביי חייב ולרבא פטור כיון דהקרומיות יוצאות למעלה. 3 .כפאה על פיה, אם גבוהה עד שבעה ומשהו חייב. 4 .בגבוהה יותר משבעה, לאביי פטור דהוי לבוד, ורב אשי מחייב משום דמחיצות עשויות לתוכן.   ב. עמוד ברה''ר שגובהו ט' טפחים דינו כרה''ר מכיון שמשתמשים בו לכתף, ופליגי בגומא תשעה האם תשמיש ע''י הדחק שמיה תשמיש. ומייתי   1 .היה ברה''ר והניח עירובו בבור פחות מי' הוי עירוב ש''מ דחשיב תשמיש, ותירץ דעירובו נמצא בכרמלית, והשובת נמצא בכרמלית שנקראת רה''ר משום שאינה רה''י, או ששובת ברה''ר והעירוב תופס כרבי דלא גזרו שבות בין השמשות. 2 .המשנה כפלה את הדין של רקק להשמיענו שנוהג בחורף ובקיץ, ותני הילוך תרי זימני למימר דדווקא הילוך ע''י הדחק חשיב הילוך אבל תשמיש ע''י הדחק לא חשיב תשמיש.

חזרה ד', דף ז' הנושאים: השאלות: א. דיני כרמלית (5) ב. המח' בדין חורי רה"ר, והשמועות (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. דיני כרמלית   1 .בקעה הויא כרמלית, והא דקאמר רה''י לשבת הוא משום שאינה רה''ר או דאיירי שיש לה מחיצות שדינה כקרפף. 2 .מקום האצטבאות שלפני העמודים, לכו''ע כרמלית. 3 .בין העמודים פליגי אי דינו ככרמלית או כרה''ר. 4 .לכרמלית איכא קולי רה''ר דחיובה רק עד גובה עשרה טפחים, וקולי רה''י דמתחילה רק מד' על ד' טפחים. 5 .לבינה בגובה ג''ט נחשבת למקום בפ''ע והזורק ונח על גבה נחשב שהונח במקום פטור, ופליגי בקוצים ובצואה אי צריך ג''ט או דאפילו פחות מכך נמי חשיב בפ''ע.   ב. חורי רה''ר הוו לאביי כרה''ר ולרבא אינם כרה''ר, ומייתי   1 .קרן זוית הויא כרמלית ואינה כחורי רה''ר, כיון דלא ניחא תשמישה. 2 .זורק ד''א ברה''ר ונדבק בכותל, דינו כמי שהונח בארץ. ומוקי בדבילה שמינה ולא מוקי בנח בחור, כיון דצרור מיהדר, או דמרישא למעלה מעשרה הוי כזורק באויר ש''מ דאיירי בכותל שאין בו חור משום שאם יש בו חור נימא חוקקין להשלם כדעת ר''מ.

חזרה ד', דף ו' הנושאים: השאלות: א. המח' במוציא דרך כרמלית, והראיות לחייב (4) ב. ארבעת הראיות בשבת ודיניהם (4) התשובות א. המהלך ומוציא מרה''י לרה''ר דרך כרמלית, לבן עזאי פטור במהלך משום שנחשב כעומד ולחכמים חייב. והראיה לחכמים דמצינו חיוב אפילו שאם יניח באמצע יהיה פטור   1 .המעביר חפץ ברה''ר כל זמן שלא הניחו פטור, ודחי דאם יניח באמצע בכרמלית יהיה פטור וברה''ר חייב. 2 .המעביר ד''א ברה''ר חייב ואילו יניח באמצע פטור, ודחי דבכרמלית איכא פטור לכולם ולא רק כלפי אותו האדם. 3 .מוציא דרך צדי רה''ר דחייב, ובעי למימר דלא אתי כמ''ד צדי רה''ר כרה''ר, ודחי דכרמלית מופרד טפי דיש חיפופי לכן לכו''ע לא הוי רה''ר. 4 .בזורק ומושיט חייב לכו''ע, משום דלא נח.   ב. ארבעת הרשויות בשבת   1 .רשות היחיד זהו מקום גבוה או עמוק עשרה ורחב ארבעה טפחים, ואתי לאפוקי מדעת ר''י הסובר שמספיק שתי מחיצות. 2 .רשות הרבים, סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשין, ומדבר בזמן המסעות, ולמעוטי פסי ביראות שרה''ר עוברת בתוכם דלר''י הוי רה''ר. 3 .מקום פטור, מקום פחות מגובה עשרה ורוחב ד', וכך שתי רשויות יכולים להשתמש באיסקופה. 4 .כרמלית, מקום שהוא גבוה י' או רוחב ד', וכן ים ובקעה, ולרבות קרן זוית הסמוכה לרה''ר אף דלא ניחא תשמישתיה.

חזרה ד', דף ה' הנושאים: השאלות: א. חשיבות ידו של אדם (3) ב. החיוב בקלט מי גשמים והוציאן (4) ג. היכן נחשב להנחה (4) ד. דין עמידה בטעון אוכלין ומשקין (3) התשובות א. חשיבות ידו של אדם   1 .יד חשובה כד' על ד' אף בזרק חפץ ונח ביד חבירו, וקמ''ל דגם אדם אחר יכול להחשיב את ידו. 2 .עקר ממקומו וקבל פטור, כיון דליכא הנחה. 3 .בעי בזרק ונעקר וקבל בידו, האם שני כחות באדם אחד נחשבים כאחד או כשנים, תיקו.   ב. החיוב בקלט מי גשמים והוציאן   1 .אם קיבל, קשיא דלא עשה עקירה. 2 .קלט מהכותל, קשיא דלא נח. 3 .קלט מכותל משופע, קשיא דהמים לא נחים שם. 4 .למסקנא בקלט מע''ג גומא, וקמ''ל דמים ע''ג מים חשיב הנחה.   ג. חשיבות הנחה   1 .מים ע''ג מים חשיבי מונחין. 2 .אגוז ע''ג מים, לא חשיב מונח. 3 .אגוז בכלי שע''ג מים, תיקו. 4 .שמן ע''ג יין, מחלוקת.   ד. דין עמידה בטעון אוכלין ומשקין   1 .עמד לכתף בתוך ד''א חייב, כיון שהוא צורך ההליכה. 2 .אחר ד''א עמד לפוש חייב, דנחשב להנחה. 3 .היה טעון בחפצים ברה''י בכדי להעביר מזוית לזוית ונמלך להוציא פטור עד שיעמוד לפוש, דבעינן שהעקירה תהיה ע''מ להוציא לרה''ר.

חזרה ד', דף ד' הנושאים: השאלות: א. המקרה בהדביק פת בתנור (4) ב. כיצד מתקיים עקירה והנחה ממקום ד' טפחים (7) להצגת התשובות לחצו כאן א. בעי בהדביק פת בתנור האם התירו לו לרדותה קודם שמתחייב חטאת, ומפרשינן מהו המקרה   1 .בשוגג ולא נזכר, למי התירו. 2 .אם הדביק בשוגג ואח''כ נזכר, פטור מחטאת. 3 . למסקנא במזיד ואימא קודם שיתחייב סקילה. 4 .בעינן למימר שהמדביק שוגג והאיבעיא האם התירו לאחרים לרדות עבורו, ודחי דלא אמרינן חטא כדי שיזכה חברך.   ב. המשנה מחייבת בהוצאה והכנסה מתוך ידו, וקשיא הרי בעינן עקירה והנחה ממקום ארבעה טפחים, ואמרינן   1 .כר''ע דסובר קלוטה כמי שהונחה, ודחי דלמא מצריך עקירה ממקום ד'. 2 .כרבי דמחייב את הזורק ברה''ר ונח בזיז כל שהוא, ודחי דרבי סובר שדי נופו בתר עיקרו. 3 .כרבי גבי זורק מרה''ר לרה''ר ורה''י באמצע חייב שתים, ודחי דאיירי דווקא במקורה ולא שייכא ברה''ר. 4 .כאחרים דעמד במקומו וקיבל חייב, ודחי דלמא בעי עקירה ממקום ד', או דאיירי שפשט כנפיו וקיבל. 5 .מתני' איירי שעקר וקיבל בטרסקל, וקשיא דאינו ידו. 6 .שלשל ידו למטה מג' סמוך לקרקע ע''י ששחה או בגומא או דאיירי בננס, ודחי דלא היה לתנא להשמעינו דין הוצאה במקרים כאלו. 7 .למסקנא אמרינן ידו של אדם חשובה לו כד' על ד', לכן נחשב שיש עקירה והנחה ממקום חשוב.

חזרה ד', דף ג' הנושאים: השאלות: א. מדוע לא נמנו במשנה יותר משמונה יציאות (2) ב. השמועות האם ידו של אדם ככרמלית (5) להצגת התשובות לחצו כאן א. במשנה שנינו שמונה יציאות, וקשיא מדוע לא נמנו טפי   1 .ט''ז, שהרי בכל מעשה משתתפים שנים, ודחי דלא תני פטור ומותר כאשר אינו עושה מעשה, ולכן רק צידת צבי צידת נחש ומפיס מורסא נמנו כיון שבהם עושה מעשה ובכל זאת פטור ומותר. 2 .י''ב, שהרי בארבעת המעשים שפטור המלאכה נעשית מבין שניהם, ודחי דקחשיב רק היכא שיכול לבוא לידי חיוב חטאת, ושנים שעשו פטורין שנא' בעשותה.   ב. אמרינן דידו של אדם אינה כרה''ר ואינה כרה''י ובעי אי הויא ככרמלית, ומייתי שתי ברייתות שנחלקו בדין היתה ידו מלאה פירות האם שרי להחזירה. ופליגי   1 .האם ידו חשובה ככרמלית. 2 .לכו''ע ידו ככרמלית, והא דשרי למעלה מעשרה. 3 .לכו''ע ידו לאו ככרמלית וההיתר בהוציא ידו מבעו''י, ולפי זה נפשט הספק שחכמים לא התירו לרדות פת מהתנור אף שיתחייב מדאורייתא. 4 .לעולם הא לא תפשוט, ובברייתות איירי בשוגג, ונחלקו אי קנסו שוגג אטו מזיד. 5 .לכו''ע לא קנסו, והא דשרי להחזיר ידו היינו לאותה חצר.

חזרה ד', דף ב' הנושאים: השאלות: א. המקרים בהוצאה מרשות לרשות (8) ב. מדוע קאמר הכא שתים שהן ארבע בפנים ובחוץ (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. המקרים בהוצאה מרשות לרשות, כאשר העני מבחוץ ובעה''ב בפנים   1 .החיובים: העני עוקר מבחוץ ומניח בתוך ידו של בעה''ב. 2 .העני עוקר מתוך ידו של בעה''ב ומוציא. 3 .בעה''ב עוקר מהבית ומניח בתוך ידו של העני שבחוץ. 4 .בעה''ב עוקר מידו של העני ומניח בתוך ביתו. 5 .המקרים ששניהם פטורים: העני עוקר מבחוץ ומכניס ובעה''ב מניח בפנים. 6 .בעה''ב עוקר ונותן לתוך ידו של העני שבפנים והעני מוציא ומניח. 7 .בעה''ב עוקר מבפנים ומוציאלחוץ והעני נוטל מידו ומניח. 8 .העני עוקר מבחוץ ומניח בתוך ידו של בעה''ב, ובעה''ב מכניס ומניח.   ב. מדוע במסכת שבועות קאמר שתים שהן ארבע לחוד והכא קאמר שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהם ארבע בחוץ   1 .הכא דעיקר שבת קאמר אבות ותולדות, ודחי דהאבות היינו יציאות והם רק שתים, ובשבועות בעינן שיהיו כולם לחיובא דומיא דמראות נגעים. 2 .הכא תני חיובי ופטורי ובשבועות נכתבו רק החיובים, והכנסה נמי נקראת יציאה מכיון דעוקר ממקומו, או דתני רשויות.

חזרה ד', ברכות דף ס"ד. הנושאים: 1 .ר"א הלוי. 2 .ת"ח השאלות: א. שמועות רבי אבין הלוי (4) ב. תלמידי חכמים ומעלתם (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. שמועות רבי אבין הלוי   1 .הדוחק את השעה שעה דוחקתו והנדחה מפניה שעה נדחית מפניו, מרבה ורב יוסף. 2 .שם אלוקי יעקב, שבעל הקורה נכנס בעובי הקורה. 3 .נהנה מסעודת ת''ח כזיו השכינה, מיתרו. 4 . הנפטר מחבירו יאמר לך לשלום מיתרו, ולא בשלום מאבשלום, אלא למת מאברהם.   ב. ת''ח   1 .יוצא מביכ''נ לביהמ''ד מקבל פני שכינה. 2 .לת''ח אין מנוחה בעוה''ז ובעוה''ב. 3 .מרבים שלום בעולם. הדרן עלך מסכת ברכות מזל טוב

חזרה ד', ברכות דף ס"ג הנושאים: 1 .ביכ"נ. 2 .דברי חכמים. 3 .הפסוקים. 4 .כבוד תורה ואכסניא. השאלות: א. מדוע שרי רקיקה בביכ"נ (2) ב. דברי החכמים (4) ג. הלימודים מהפסוקים (6) ד. דרשת רבי יהודה בכבוד תורה (2) ה. מהו הסכת (3) ו. הדרשות על שכר מיץ (3) ז. הדרשות בכבוד אכסניא של תורה (3) להצגת התשובות לחצו כאן א. רקיקה בביכ''נ שרי   1 .יליף ממנעל, ופריך נלמד מקפנדריא או מלבוש שק. 2 .כיון שאדם בביתו לא מקפיד על מנעל ורקיקה, ומקפיד על קפנדריא.   ב. דברי חכמים   1 .בן עזאי, השכם וצא, משמש ושב, משכב חוץ מקרקע, ומושב חוץ מקורה. 2 .בר קפרא עד דכפנת אכול צחית שתי, רתחא שפוך, ותמכור תאנים 3 .הלל הזקן, בשעת המכנסין פזר ומפזרים כנס. 4 . בר קפרא, הוי גבר כשאין אדם ולא בשוין, וילמד בנו אומנות קלה ונקיה כגון תפירה.   ג. הלימודים מהפסוקים   1 .לא ירבה ריעים בביתו. 2 .לא ימנה אפוטרופוס. 3 .הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו. 4 .מי שאינו מביא תרו''מ לכהן מביא את אשתו, ונצרך למעשר עני, ואם נתן סופו מתעשר. 5 . המשתף שם שמים בצערו כופלים פרנסתו, ופרנסתו מעופפת כצפור. 6 .המרפה עצמו מד''ת ואפילו ממצוה אחת, אין בו כח לעמוד ביום צרה.   ד. דרשת ר''י בכבוד תורה   1 .מי שהלך שהלך למשה י''ב מיל נקרא מבקש ה', ק"ו ת"ח. 2 .הסכת ושמע ישראל היום נהית לעם, שד''ת חביבים על לומדיה.   ה. הסכת   1 .עשו כתות. 2 .הס ואח''כ כתת. 3 .כתתו עצמכם על ד''ת.   ו. מיץ   1 .אף, יבחין בדם טהור וטמא. 2 .אפים, דיני ממונות ונפשות. 3 .חמאה של תורה, במי שמקיא עליה חלב אמו.   ז. כבוד אכסניא   1 .ר' נחמיה, מהקיני שעשה חסד עם כל ישראל. 2 .לא תתעב מצרי, אף שהיה לצורך עצמם 3 .ר''א למד ק"ו מעובד אדום אף שהארון לא אכל ושתה, החמות וח' כלותיה ילדו ששה בכרס אחת.

חזרה ד', ברכות דף ס"ב. הנושאים: 1 .היכן נפנים. 2 .קינוח בימין. 3 .צניעות. 4 .דוד. השאלות: א. הצדדים היכן מותר להפנות והמקומות (5) ב. הדברים שרבי עקיבא למד בבית הכסא (3) ג. מפני מה אסור לקנח ביד ימין (5) ד. היכן נפנים (2) ה. הקבלה גבי צניעות ויסורין (2) ו. איזהו צנוע (3) ז. דברי דוד עם שאול ובמגיפה (5) ח. מה ראה ה' והתנחם (4) ט. קפנדריא ודינה (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. הדיעות היכן מותר להפנות   1 .לת''ק, ביהודה צפון ודרום ובגליל מזרח ומערב. 2 .לר' יוסי אסור רק מהצופים, רואה, אין גדר, וכשהשכינה שורה. 3 .לחכמים שרי בצדדי יהודה. 4 .לר''י אסור רק כשביהמ''ק קיים. 5 .ר''ע אוסר אף בחו''ל.   ב. ר"ע למד בביהכ''ס ג' דברים   1 .נפנים צפון ודרום. 2 .נפרעין מיושב. 3 .מקנח בשמאל.   ג. מפני מה קינוח ביד ימין אסור   1 .התורה נתנה בימין. 2 .אוכל בה. 3 .קושר בה תפלין. 4 .מראה בה טעמי תורה. 5 .כותב בה.   ד. היכן נפנים   1 .אחורי הגדר מיד ובבקעה אם מתעטש ואין חבירו שומע. 2 .לאיסי אחורי הגדר אם מתעטש ואין חבירו שומע, ובבקעה שאין חבירו רואה את פירועו.   ה. הקבלה   1 .צנוע ניצל מנחשים עקרבים מזיקין וחלומותיו מיושבים. 2 .יסורים, שתיקותא ומבעי רחמי.   ו. איזהו צנוע   1 .להו''א נפנה בלילה היכן שנפנה ביום. 2 .למסקנא כדרך שנפנה ביום. 3 .או בקרן זוית.   ז. דוד ושאול   1 .ואומר להרגך מדין רודף, ונצל בזכות צניעותו. 2 .להסך, סוכך כסוכה, אף שהיה מאחורי גדר ומערה. 3 .ה' הסיתך, ונכשל שניסת למנות את ישראל. 4 .ויאמר למשחית רב, ומת אבישי ששקול כרוב סנהדרין. 5 .היה דבר מהבוקר עד זמן זריקת התמיד או חצות.   ח. ראה ה' וינחם   1 .יעקב 2 .אפר יצחק. 3 .כסף כפורים. 4 .ביהמ''ק.   ט. קפנדריא   1 .מהי, אלכסון או אדמקיפנא איעול. 2 .שרי קפנדריא בהיה שביל מעיקרו או שנכנס להתפלל.

חזרה ד', ברכות דף ס"א. הנושאים: 1 .פרצוף או זנב. 2 .אחורי אשה. 3 .אברי אדם. 4 .בכל נפשך השאלות: א. המחלוקות מהי הצלע, והשמועות (4) ב. מהו ויבן שנאמר אצל חוה (3) ג. הליכה אחר אשה (3) ד. איברי האדם ותפקידיהם (13) ה. מי שופט את האדם (3) ו. בכל נפשך ומאדך, ומעשה דר"ע (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. פליגי אי הצלע הוא פרצוף או זנב, והשמועות   1 .אחור וקדם צרתני, למעשה בראשית ופורענות. 2 .וייצר להו''א ב' יצרים, ולמסקנא לדו פרצופין או אוי לי מיוצרי ומיצרי. 3 .זכר ונקבה בראם, עלה במחשבה. 4 . ויסגור בשר תחתנה, מקום חתך.   ב. ויבן   1 .זנב. 2 .קלעה לחוה. 3 .כבנין אוצר לולד.   ג. לילך אחורי אשה   1 .למ''ד פרצוף האיש הלך ברישא 2 .אחורי ארי, אשה, עכו''ם, ביכ''נ בשעת התפילה. 3 . מנוח הלך אחר אשתו, ודחי מאלקנה דהינו אחר עצתה.   ד. אברי האדם   1 .ב' כליות יועצות, א' לטובה וא' לרעה. 2 .לב מבין. 3 .לשון מחתך. 4 .פה גומר. 5 .ושט מכניס ומוציא. 6 .קנה מוציא קול. 7 .ריאה שואבת משקין. 8 .כבד כועס. 9 .מרה זורקת בו טיפה ומניחתו. 10 .טחול שוחק. 11 .קורקבן טוחן. 12 .קיבה ואף, אחד ישן ואחד ניעור. 13 .יצה''ר דומה לזבוב או חטה, ויושב בין שתי מפתחי הלב.   ה. מי שופט את האדם   1 .צדיקים יצר טוב 2 .רשעים יצה''ר. 3 .בינונים זה וזה, ורבא אמר שהוא בינוני.   ו. בכל נפשך ובכל מאדך   1 .לת''ק למי שגופו חביב ולמי שממונו חביב. 2 .לר''ע אפילו נוטל את נפשך, וכמו שר"ע הקהיל קהילות ברבים בשעת הגזירה והמשיל לפפוס כמו דגים שבורחים מהים ליבשה, וכשיצא ליהרג סרקו את בשרו במסרקות של ברזל וקרא ק''ש ואמר לתלמידיו שכל ימיו הצטער על הפסוק בכל נפשך.

חזרה ד', ברכות דף ס'. הנושאים: 1 .פרצוף או זנב. 2 .אחורי אשה. 3 .אברי אדם. 4 .בכל נפשך השאלות: א. המחלוקות מהי הצלע, והשמועות (4) ב. מהו ויבן שנאמר אצל חוה (3) ג. הליכה אחר אשה (3) ד. איברי האדם ותפקידיהם (13) ה. מי שופט את האדם (3) ו. בכל נפשך ומאדך, ומעשה דר"ע (2) להצגת התשובות לחצו כאן א. פליגי אי הצלע הוא פרצוף או זנב, והשמועות   1 .אחור וקדם צרתני, למעשה בראשית ופורענות. 2 .וייצר להו''א ב' יצרים, ולמסקנא לדו פרצופין או אוי לי מיוצרי ומיצרי. 3 .זכר ונקבה בראם, עלה במחשבה. 4 . ויסגור בשר תחתנה, מקום חתך.   ב. ויבן   1 .זנב. 2 .קלעה לחוה. 3 .כבנין אוצר לולד.   ג. לילך אחורי אשה   1 .למ''ד פרצוף האיש הלך ברישא 2 .אחורי ארי, אשה, עכו''ם, ביכ''נ בשעת התפילה. 3 . מנוח הלך אחר אשתו, ודחי מאלקנה דהינו אחר עצתה.   ד. אברי האדם   1 .ב' כליות יועצות, א' לטובה וא' לרעה. 2 .לב מבין. 3 .לשון מחתך. 4 .פה גומר. 5 .ושט מכניס ומוציא. 6 .קנה מוציא קול. 7 .ריאה שואבת משקין. 8 .כבד כועס. 9 .מרה זורקת בו טיפה ומניחתו. 10 .טחול שוחק. 11 .קורקבן טוחן. 12 .קיבה ואף, אחד ישן ואחד ניעור. 13 .יצה''ר דומה לזבוב או חטה, ויושב בין שתי מפתחי הלב.   ה. מי שופט את האדם   1 .צדיקים יצר טוב 2 .רשעים יצה''ר. 3 .בינונים זה וזה, ורבא אמר שהוא בינוני.   ו. בכל נפשך ובכל מאדך   1 .לת''ק למי שגופו חביב ולמי שממונו חביב. 2 .לר''ע אפילו נוטל את נפשך, וכמו שר"ע הקהיל קהילות ברבים בשעת הגזירה והמשיל לפפוס כמו דגים שבורחים מהים ליבשה, וכשיצא ליהרג סרקו את בשרו במסרקות של ברזל וקרא ק''ש ואמר לתלמידיו שכל ימיו הצטער על הפסוק בכל נפשך.

חזרה ד', ברכות דף נ"ט. הנושאים: 1 .כוכבים. 2 .זוועות. 3 .ברקים ורעמים. 4 .ברכות הראיה. השאלות: א. מדוע נראה שכוכב שביט עובר את כסיל (3) ב. כוכב כימה (4) ג. מה גורם לזוועות (5) ד. ממה נגרמים הרעמים (4) ה. מה הם הברקים הקשים, והנפ"מ (5) ו. הברכות על איתני הטבע (4) ז. טבע בני מחוזא ומ"ט (3) להצגת התשובות לחצו כאןא. כוכב שביט אם עובר את כסיל חרוב עלמא, ומה שנראה שעובר   1 .זיוו בלבד. 2 .וילון נקרע. 3 .כוכב מהאי גיסא.   ב. כימה   1 .חום כסיל כנגד קור כימה. 2 .כמאה כוכבים, ופליגי אם מכונס או מפוזר. 3 .עש פליגי אם היא ראש עגל, או זנב טלה דנראה חסר והולכת אחר כימה כאומרת הב לי בני. 4 .כאשר ה' הביא מבול, נטל שני כוכבים מכימה, ואח''כ סתם ע''י שלקח שני כוכבים מעיש, דאין הבור מתמלא מחולייתו ואין קטיגור נעשה סניגור, וא''א לברוא דאין חדש תחת השמש, וה' עתיד להחזירו.   ג. זוועות   1 .שה' זוכר את בניו, ב' דמעות. 2 .סופק כפיו. 3 .אנחה. 4 .בועט ברקיע. 5 .דוחק רגליו תחת כסא הכבוד.   ד. רעמים   1 .עננים בגלגל. 2 .שפכי מים זה לזה. 3 .ברק תקיף השובר חתיכות ברד, וה"נ מסתברא. 4 .עננים חלולים.   ה. ברקים קשים   1 .יחידאה. 2 .חיורא. 3 .ירוקתא. 4 .עננים ממערב לדרום. 5 .שני עננים שנפגשים, ויש לבקש רחמים.   ו. הברכות   1 .זעפא, שכחו מלא עולם, ואין בלילה או שעתיים רצוף. 2 .ברקים, עושה מעשה בראשית וכחו מלא עולם. 3 .קשת, זוכר הברית קיים בבריתו ונאמן במאמרו. 4 .עושה מעשה בראשית על הרים, רקיע בטהרתה, ימים ונהרות.   ז. בני מחוזא   1 .חריפי, כיון ששותים מי נהר חידקל. 2 .גיחורי, שמשמשים מטתם ביום. 3 .עיניהם זזות, כיון שגרים בבית אפל.

חזרה ד', ברכות דף נ"ח. הנושאים: 1 .ברכות הראיה. 2 .בן זומא. 3 .הגדולה. 4 .ר"ח בר חנילאי. השאלות: א. הברכות על ראיית עבודה זרה (3) ב. הברכות על ראיית בבל הרשעה (5) ג. ברכות הראיה (10) ד. השמועות באוכלוסא (4) ה. דברי בן זומא (3) ו. דרשות הפסוק לך ה' הגדולה (9) ז. דרשות הפסוק לך ה' הגדולה לפי ר"ע (5) ח. ראיית חורבן בית ר"ח בר חנילאי (4) להצגת התשובות לחצו כאן א. ברכות הראיה בע''ז   1 .הרואה, שנתן ארך אפים. 2 .נעקרה, ברוך שעקר. 3 .השב לב עובדיהם בא''י, ופליגי בחו''ל.   ב. ראיית בבל   1 .שהחריב בבל. 2 .החריב בית נבוכדנאצר. 3 .שעשה נסים לצדיקים. 4 .שנתן ארך אפים. 5 . גוזר ומקיים.   ג. ברכות הראיה   1 .אוכלוסים, של ישראל חכם הרזים, ושל אוה''ע בושה אמכם. 2 .מלך ישראל, שחלק מכבודו ליראיו, ומאוה''ע שנתן לבשר ודם. 3 .חכמי ישראל, שחלק מחכמתו 4 .בתים של ישראל בישובן מציב גבול אלמנה, ובחורבנן דיין האמת. 5 .בתי אוה''ע בישובן בית גאים יסח ה', ובחורבנן אל נקמות ה'. 6 .קברים של ישראל אשר יצר אתכם בדין, ושל אוה''ע בושה אמכם. 7 .חבירו, אחר ל' יום שהחיינו, ואחר י''ב חדש מחיה המתים. 8 .בעלי מומין, ממעי אמו משנה הבריות, ולאחר שנולד דיין האמת. 9 .פיל וקוף, משנה הבריות. 10 .בריות טובות, שככה לו בעולמו.   ד. אוכלוסא   1 .הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה ולא פרצופיהם דומים, ואוכלסי גויים אומר בושה אמכם. 2 .ישי אבי דוד יצא באוכלוסא נכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא. 3 . אין אוכלוסא בבבל. 4 .אין אוכלוסא פחות מששים רבוא.   ה. בן זומא   1 .ראה אוכלוסא ע"ג מעלה בהר הבית ואמר ברוך שברא כל אלה לשמשני. 2 .כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא לחם לאכול ובגד ללבוש, והכל מתוקן לפני. 3 אורח טוב אומר שבעה''ב טרח עבורו, ואורח רע אומר שבעה''ב עשה הכל בשביל עצמו.   ו. לך ה' הגדולה שהמלכות בארץ שופטת כעין מלכות שמים, וי''א   1 .גדולה מעשה בראשית. 2 .גבורה, יצ''מ. 3 .תפארת, עמידת חמה ולבנה. 4 .נצח, מפלת רומי 5 .הוד, נחלי ארנון. 6 .בשמים ובארץ, סיסרא. 7 . הממלכה, עמלק. 8 .המתנשא, גוג ומגוג. 9 .לכל לראש, כל מינוי מה'.   ז. דרשות לך ה' הגדולה לר''ע   1 .גדולה, קריעת ים סוף. 2 .גבורה, מכת בכורות. 3 .תפארת, מתן תורה. 4 . נצח, ירושלים. 5 .הוד, ביהמ''ק.   ח. ר''ח בר חנילאי   1 .רב חסדא ראה שביתו נחרב, ונאנח כיון שהיו בבית זה ששים תנורים לאפות ביום וששים תנורים לאפות בלילה, ולא הוציא ידו מכיסו, והיו לו ארבעה פתחים, והשליך חטים ושעורים בשנות רעב. 2 .עולא א''ל שאנחה שוברת חצי גופו של אדם ולר''י כולו. 3 .מהחורבן נגזר שבתיהם של צדיקים יחרבו, וה' עתיד להחזירן ליישובן כהר ציון. 4 .לבסוף אמר לו דיו לעבד שיהא כרבו